|
|
עמוד:12
דפים 12 | 75 העוסקים במשמעות העבודה מתקיימים במִגוון רחב של דיסציפלינות – פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, פילוסופיה, תאולוגיה ועוד . למרות אופיו הבין - תחומי של תחום החקר "משמעות העבודה", דומה כי מרבית המחקרים בתחום זה מתבססים על נקודת מבט פסיכולוגית . בבסיס נקודת מבט זו עומדת ההנחה כי המשמעות נטועה בפרשנות הסובייקטיבית של האדם באשר לחוויות ולאינטראקציות שלו בעבודה ( 2010 , . Rosso et al ) . הנחת יסוד נוספת היא ייחוס תפקיד אקטיבי לעובדים ביצירת המשמעות . לפי תפיסה זו, העובדים אינם קולטים את משמעות העבודה באופן פסיבי, אלא יוצרים אותה בתהליך הבניה אקטיבי תוך כדי קיום אינטראקציה עם הסביבה . בהתאם לכך, לא זו בלבד שעובדים יוצרים משמעות באופן אקטיבי באמצעות מתן פרשנות לחוויות העבודה שלהם, אלא הם אף מעצבים את עולם העבודה בהתאם למשמעות שיצרו ( 2003 , . Wrzesniewski et al ) . הנחות היסוד של תחום החקר "משמעות העבודה" – ההתמקדות באדם, התפקיד האקטיבי המיוחס לו ונקודת המבט הסובייקטיבית – עולות בקנה אחד עם דפוסי קריירה עכשוויים ( 2008 Arthur, ) . בבסיס דפוסי קריירה אלה עומדת ההנחה כי השליטה בקריירה של האדם נמצאת בידיו ( 1999 Hall, 2004 ; Sullivan, ) ולא בידי הארגון . האדם מכַוון ומנווט את הקריירה שלו בהתאם לערכים אישיים עמוקים ( 2012 , . Kopelman et al ) וקובע את מדדי ההצלחה של הקריירה, מדדים שהם סובייקטיביים, פנימיים ופסיכולוגיים ( 2005 , . McDonald et al ) . לפיכך מסלול הקריירה הוא אישי, דינמי, רב - כיווני ( 2006 Baruch, ) ו"חסר גבולות" ( 1994 Arthur, ) . מסלול קריירה כזה מאפשר לאדם בין השאר עבודה אצל כמה מעסיקים במקביל, תעסוקה קצרת טווח, מעבר תכוף בין מקומות עבודה והחלפת מקצועות . תפיסת העבודה כייעוד אחד הנושאים הנחקרים ביותר בתחום החקר "משמעות העבודה" הוא תפיסת העבודה כייעוד . בהקשר הזה דאפי ואחרים ( 2018 , . Duffy et al ) ציינו כי רק בעשר השנים האחרונות שלפני כתיבת מאמרם התפרסמו יותר ממאתיים מחקרים שעסקו בנושא זה . עם זאת, תחום מחקר זה מתאפיין במִגוון רחב של נקודות מבט ובהיעדר קונצנזוס באשר להגדרת המושג ייעוד ( 2011 Wrzesniewski, ) . היעדר הקונצנזוס הוא בעיקר באשר למקור הייעוד ולסוגי המניעים המעורבים בו : חלק מההגדרות מדגישות כי מקור הייעוד הוא חיצוני, כמו למשל גורל או תחושת שליחות, וכי מעורבים בו מניעים פרו - חברתיים ; הגדרות אחרות רואות בייעוד תוצר של דחף פנימי להשגת הגשמה עצמית ואושר אישי ( 2018 , . Duffy et al ) . מחלוקת נוספת היא בשאלת תחומי החיים שהייעוד רלוונטי להם . חלק מההגדרות מספקות תשובה כללית מאוד לשאלה זו . כך למשל לפי הול וצ'נדלר ( , 2005 Hall & Chandler, p . 160 ) , ייעוד הוא "מה שאדם תופס כתכליתו בחיים" . הגדרות אחרות, כמו למשל זו של בנדרסון ותומפסון ( 38 . Bunderson & Thompson, 2009, p ) , קושרות את הייעוד לעולם העבודה . לדידם, ייעוד הוא "אותו המקום בחלוקת העבודה התעסוקתית בחברה שהאדם מרגיש כי הוא
|
|