|
|
עמוד:8
דפים 8 | 74 מעניין, כמה מאמרים נכתבו עד כה, לאו דווקא ל דפים שלנו, אלא בכלל ? אחרי שכמעט טבעתי באוקיינוס האינטרנטי, אני יכול לבשר לכם שמדובר על כשני מיליון מאמרים מדעיים בשנה, שהם כמעט ארבעה מאמרים בכל דקה . כלומר כל 17 שניות מתפרסם מאמר ! 17 שניות חלפו, והופ ! התפרסם עוד מאמר . בעודכם חושבים על זה והינה ! התפרסם עוד אחד . מה מניע את מסע המאמרים הבלתי נלאה הזה ? כמו כל העולם אשר מונע ופועל באמצעות ארבעה כוחות : הכוח החזק, הכוח החלש, הכוח האלקטרומגנטי וכוח הכבידה, כך גם כאן פועלים ארבעה כוחות : הכוח האישי - אישיותי, הכוח האבולוציוני - הישרדותי, הכוח המדעי - התפתחותי והכוח הבירוקרטי - המייצב . מובן שארבעת הכוחות תלויים זה בזה ומשפיעים זה על זה : 1 . הכוח האישי - אישיותי כולל את דחף הסקרנות - האם, למה ואיך ? את הרצון להתפתח מקצועית ואישית, את השאיפה להתקדם במקצוע, להיות מוכר וידוע, את הרצון להשפיע, להאיר את הדרך ולהוביל, כלומר לצעוד לפני המחנה ולקבל חיזוק שמחשבותיך ראויות . 2 . הכוח האבולוציוני - הישרדותי כולל את הדחף לשינוי, את הדחף התמידי לפתח ולהתפתח, לגלות את המציאות . כך הטוב נדחק הצידה על ידי הטוב יותר, החזק על ידי החזק יותר, והמוצלח מפנה את מקומו למצליח . מעין תחרות הישרדותית היוצרת היררכיה מדעית וחברתית, שברבות הימים תפעל לשמור על מקומה . 3 . הכוח המדעי - התפתחותי . היש לנו קו סיום להתפתחות ולידע ? היש גבול שמסמן לנו "עד כאן", למשל התחושה שעכשיו הידיעה, או התופעה, כבר ברורה לנו ומשקפת את כל התמונה ? קביעה כזאת היא עניין של רזולוציה . אין לנו קריטריון מדעי - אובייקטיבי שיאשר לנו שאנחנו באמת כבר "יודעים" . להפך, החשיבה המדעית חושפת תמיד את העובדה שככל שאנו יודעים יותר על תופעה מסוימת, אנחנו מגלים עד כמה אנחנו יודעים פחות . הפער הזה הוא הכוח המחקרי המניע ומדליק את הסקרנות . 4 . הכוח הבירוקרטי - המייצב . לכל מערכת יש דחף ולחץ להבניה, לגיבוש רגולציות שיחזקו את ההמשכיות של המערכת, שיחסכו מאמץ ויגבירו אפקטיביות . ברמה האישית אנו נוהגים על פי סכמות חשיבה . ברמה המערכתית אנו נתונים לרגולציה ולנוהלי פעולה, וברמה החברתית מתפתחות מסורות המעצבות התנהגות . ועכשיו לשאלה הגדולה : מה בין ארבעת הכוחות האלה ומערכת דפים ? כאמור, עוצמתם של הכוחות השונים שונה ומשתנה . אך על מנת לשמר ולהבטיח את איכותו וחשיבותו של כתב עת צריך להבטיח איזון אופטימלי בין הכוחות השונים . למשל, באיזו קלות יכול מאמר שבמהותו נוצר כדי לומר משהו, להפוך לאמצעי לפרסומת עצמית בבחינת "שמו הולך לפניו" ודרגתו הולכת לפני שמו ? זה כבר לא מאמר שאומר משהו, אלא PUBLICATION שמפרסם משהו ואפשר לספור אותו . וגרוע מזה, אם הוא לא פורסם הוא אינו קיים . אבל אין לזלזל בפרסום ! הפרסום הוא אמצעי חזק להבטחת פיזור הידע, שהוא תנאי הכרחי להתפתחות אישית ומדעית ; הוא מחזק את גורם השקיפות, שהיא אמצעי חיוני לחשיפת האמת, לחשיפת הנכון, לחשיפת הטוב . כך החברה מבטיחה שהממסד הפוליטי, הכלכלי או המדעי לא
|
|