עיצוב מרחב למידה על פי עקרונות של פדגוגיה פמיניסטית לפיתוח החוסן הפדגוגי של מתכשרות להוראה

עמוד:14

דפים 14 | 73 העיוורון המגדרי כגורם המקשה על המורה לבסס סמכות של "יודעת" דיכוטומיות בין ידע אובייקטיבי וסובייקטיבי מחלקות את הידע לפי סוגים, יוצרות היררכיות של ידע לפי סיווגו כ"נכון", "אמיתי" ו"ראוי", ומבחינות בין ידע שניתן ללמד, לכמת ולמדוד ובין ידע ראוי פחות, מדיד פחות ( ; 2002 Griffiths, 2006 ; Luke & Gore, 2014 ; Naples & Bojar, Noddings, 2013 ; Stone - Mediatore, 2007 ) . מעצם טיבן היררכיות אלו תורמות להמשך קיומם של מרחבי למידה ותהליכי למידה מסורתיים . אם כן, חוסר מודעות להיבט המגדרי עלול לפגוע לא רק ביכולתה של מורה להחזיק בסמכות מקצועית, אלא אף ביכולתה לבסס סמכות כזאת מלכתחילה . ההיררכיה הברורה של ידע על פי סיווגו כראוי או כלא ראוי מבססת היררכיה בין מי שיודע למי שאינו יודע, ומסמנת זכאות חברתית, כלומר למי יש זכות לחוש שייכות לכיתה, לקבוצה, לקהילה או לחברה ( 2006 Griffiths, ) . יתר על כן, תהליך הלמידה המסורתי המסמן ידע כנכון ואת המקור הפורמלי של ידע זה כאמיתי נוטה להתעלם מידע אישי, מהניסיון ומחוויות המעוגנות במציאות החיים ובנקודות מבט מגוונות . בתהליך כזה יש גם מידה רבה של שיפוטיות, והוא יוצר ניכור, בעיקר אם הוא גם מעכב בחינה מודעת של יחסי הכוח ושל השפעתם על עיצוב הידע ( 2007 Stone - Mediatore, ) . הניכור מחליש את מי שמאמין מראש שהוא פחוּת או שהוא חסר משאבים של ידע ויכולת – יהיה זה גבר או אישה ( & Luke & Gore, 2014 ; Naples Bojar, 2002 ) . לכן היררכיה כזאת של ידע ושל המחזיקים בו עלולה להדיר מיעוטים תרבותיים ומיעוטים בכלל מהמרחב הציבורי ולהשתיקם ( Belenky et al . , 1986 ; Gallos, 2017 ; Webb et al . , 2002 ) . מכל זאת עולה שלאופן הלמידה חשיבות רבה עד מאוד לתהליך פיתוחה של הסמכות המקצועית ולביסוסה . בלנקי ועמיתותיה ( 1986 , . Belenky et al ) , ובעקבותיהן חוקרות אחרות, קושרות בין כוח, קול, זהות ותחושת זכאות חברתית . מחקרים אלו מדגישים כי תהליכי התפתחותם של ״העצמי האישי" ושל ״העצמי המקצועי" של נשים כקבוצת מיעוט בתרבות עלולים להתערער בתהליך הלמידה ; במקום להפוך ל"יודעות" הנשים לומדות לפקפק בעצמן וביכולותיהן . טענה זו של החוקרות משרטטת את הדרך להשתקה עצמית של נשים . כלומר המונח "קול" בא לידי ביטוי בזהות, בכוח וביכולת וכן בזכאות לייצר ידע פורמלי הנחשב ראוי ונכון ( ; 2006 Griffiths, Naples & Bojar, 2002 ; Stone - Mediatore, 2007 ) . תרבות למידה שאינה רגישה דייה להיבט המגדרי או החברתי וליחסי הכוח הנובעים ממנו, מעודדת תהליכי הכשרה המשחזרים את הידע הנכון, הראוי להילמד, וזאת בקצב הנכון ובדרך הנכונה . לפי תהליכים אלו ודרישות אלו תרבות הלמידה קובעת מי רשאי להיות מוגדר כסמכות מקצועית ( 1994 Hooks, ) . תרבות זו מקדמת הוראה אינסטרומנטלית ולמידה מבוססת הישגים ( 2013 Luke & Gore, 2014 ; Noddings, ) ומעודדת למידה אינדיווידואליסטית, תחרותית, ביצועית . זוהי למידה הנוטה לייתר את הקשרים האישיים שיכולים להיווצר בתהליך הלמידה בין הלומדים לבין עצמם, בין הלומדים לקהילה הסובבת אותם ובין הלומדים למחוללי תהליך הלמידה ( 2014 Gallos, 2017 ; Hager, 2015 ; Louise - Lawrence, ) .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא