עיצוב מרחב למידה על פי עקרונות של פדגוגיה פמיניסטית לפיתוח החוסן הפדגוגי של מתכשרות להוראה

עמוד:12

דפים 12 | 73 עימות ובמצבים מורכבים אחרים וגם לנוכח דמויות סמכותיות . בהקשר זה נודעת חשיבות להיבט המגדרי, ולפיכך על מתכשרות להוראה להיות מודעות לדרישות התרבות מהן לציית, לרצות ולוותר ( 1996 Luke, ) , וכן עליהן להכיר את טיבם של המנגנונים התרבותיים המעצבים את מערכות החינוך ( Griffiths & Greene, 2002 ; Luke, 1996 ; Luke & Gore, 2014 ; Webb, Allen, & Walker, 2002 ) . נוסף על כך עליהן לפתח מודעות לקשר שבין מיקומי זהות מובחנים – מגדר, גיל, מוצא, מעמד, דת, מיניות וכן הלאה – ובין עיצוב הזהות המקצועית ופיתוח הסמכות המקצועית ( ; 2007 Connelly & Clandinin, 2000 ; Hager, 2015 ; Stone - Mediatore, White, 2013 ) . יתר על כן, אם מטרתו של תהליך ההכשרה היא לבסס בקרב המורים את החוסן הדרוש כדי להרחיב את המעשה החינוכי ולא להסתפק בהוראה אינסטרומנטלית ( וולנסקי, 2011 ; 2013 Noddings, ) , יש לשנות את הגישה המסורתית לידע ולדרכי הוראה ( Naples & Bojar, 2002 ) ולהיאבק בתהליכים המביאים להפחתת ערכם של מקצוע ההוראה ושל העוסקים בו ( וולנסקי, 2011 ; 2013 Griffiths, 2006 ; Noddings, ) . כן יש להקטין את נכונותם של העוסקים והעוסקות בתחום להסכין עם משכורת נמוכה ( ארביב-אלישיב וצימרמן, 2013 ) . תהליכי ההכשרה מכוונים להרחיב את יכולתם של מורים לנהל משא ומתן מגוון, פורה ונחוש . אגב כך אמורה לחלחל בהם אט אט ההבנה שמודעות להיבט המגדרי ולמיקומי זהות נוספים, כגון אתניות, מעמד חברתי-כלכלי, גזע ולאום, יכולה לסייע לחיזוק החוסן הפדגוגי שלהם . עם זאת תרבות ההוראה והלמידה ורוב רובה של מערכת החינוך עדיין נוטות להישען על מבנה השיח ועל תהליכי ההוראה המסורתיים שהם פורמליים וניטרליים מבחינה מגדרית ( Luke Gore, 2014 ; Tennhoff, Nentwich, & Vogt, 2015 & ) . לכן מורות צעירות שטרם פיתחו מודעות כזאת עלולות להניח כי מצופה מהן לעצב לעצמן זהות של מורה מצייתת ( Luke, 1996 ) ולפעול באופן אוטומטי לפי הוראות והנחיות ( 2006 Griffiths, ) . כך עלולה להצטמצם יכולתן להתמודד עם הנחיה שאינה עולה בקנה אחד עם תפיסתן הפדגוגית . מאמר זה בוחן אילו תנאים יכולים לאפשר למתכשרות להוראה להכיר בכוחן האישי והפדגוגי המתפתח ומתוך כך לבסס את סמכותן המקצועית . המאמר מציג מחקר פעולה העוקב אחר התנסותן של מתכשרות להוראה במרחב למידה שעוצב על פי עקרונות של פדגוגיה פמיניסטית . כמו כן הוא מתאר תהליך של הדרכה פדגוגית הנשען על עקרונות אלו . מטרת המחקר הייתה לבחון אם תנאים אלו אכן סייעו לחזק את הקול המקצועי והאישי של המתכשרות . רקע תאורטי תרומת המודעות להיבט המגדרי לביסוס החוסן הפדגוגי חוסן פדגוגי צומח על בסיס היכרות רפלקטיבית ומעמיקה עם מיומנויות ועם משאבים פנימיים . אלו מתורגמים לכוח בדומה להתמרת אנרגיה ( 2002 , . Webb et al ) . חוסן פדגוגי יכול לחזק את תחושתה של מורה, בעיקר צעירה, כי יש לה זכות להשמיע את קולה ( to speak out ) Belenky, Clinchy, Goldberger, & Tarule, 1986 ( ) . הדבר אמור בייחוד כשהיא מבקשת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא