|
|
עמוד:13
פר 1 ה ןווי חייבים להש יי כית בהון האנושיפ | 13 במורים אינו תוצר של גורם יחיד, אלא של שילוב אתגרים מערכתיים בתחומי הגיוס והשימור כאחד . בתחום הגיוס בולטים תפיסה ציבורית שלילית של מקצוע ההוראה, עלויות הכשרה גבוהות ופערים רגולטוריים בדרישות לקבלת רישיון הוראה . בתחום השימור מודגשים היעדר תמיכה מוסדית מצד המדינה, מחוזות החינוך והנהלות מוסדות החינוך ; תרבות ארגונית המאופיינת בתנאי עבודה תובעניים, קושי מתמשך באיזון בין החיים האישיים לדרישות המקצוע, והתמודדות יום-יומית עם אוכלוסיות תלמידים מגוונות ; וכן שכר נמוך שאינו הולם את מורכבות התפקיד . משבר הקורונה העצים מגמות אלו, העמיק את תחושת חוסר התמיכה שחווים מורים והוסיף לפגיעה במעמדו הציבורי של מקצוע ההוראה . גם בישראל ניכרת החרפה של אתגרי ההון האנושי במערכת החינוך, על רקע מגמות רחבות של שחיקה ומחסור בכוח אדם מיומן בכלל המשק ( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2025 ) . מאז שנת 2018 נרשמה ירידה עקבית במספרם של בוגרי הכשרת המורים . פחות מ- % 70 מן הבוגרים והבוגרות של הכשרות המורים השונות משתלבים בפועל בהוראה . בד בבד חלה עלייה חדה בשיעורי הפרישה של מורים חדשים . אלה גדלו בתקופת הקורונה מ- % 3 . 13 בשנת 2018 ל- % 1 . 21 בשנת 2021 , והפערים בין תחום ההכשרה לבין תחום ההוראה בפועל נותרו ניכרים, בעיקר בחינוך העברי . בטווח רחב יותר שיעור הנשירה המצטבר בתוך חמש שנים מגיע ל- % 5 . ,16 נתון המעיד על קושי מתמשך בשימור מורים בשלבים הראשונים של הקריירה . עזיבת מורים נובעת לא בהכרח מחוסר עניין בהוראה עצמה, אלא משילוב של גורמים מערכתיים, מבניים ומקצועיים ( מזרב, 2025 ) . מורים ומורות מצביעים על פער בין ציפיותיהם מן המקצוע לבין תנאי העבודה בפועל, הכוללים עומס אדמיניסטרטיבי נרחב, דרישות רגולטוריות מרובות, תוכניות לימודים נוקשות ואוטונומיה פדגוגית מוגבלת . עומסי עבודה גבוהים ולחץ מתמשך תורמים לשחיקה, לתשישות רגשית ולתחושת ניתוק מקצועי . שילוב של שעות עבודה ארוכות, מנגנוני אחריות תובעניים ותמיכה ארגונית בלתי מספקת
|
|