|
|
עמוד:9
9 ה ק ד מ ה על שתיקה נוכח עוצמת הרע . הם הבינו כי בימי הבלהות של המלחמה השתיקה עצמה עלולה להתפרש כמעין הסכמה . והם דיברו, כתבו, פעלו, וכיום הם כוח שיש להתחשב בו יותר ויותר . לעומת זאת בצרפת ובגרמניה לא עורר רומן רולן אלא עלבונות וכעסים . וזה, מחבר "ז'אן כריסטוף," תלמידם של מישְלֶה, קינֶה וכן של טולסטוי והנביאים העתיקים, נאלץ לשמוע הטפות מוסר מפי עיתונאים חצופים שהפטריוטיות שלהם מתבטאת פחות באהבתם למולדתם מאשר בשנאה ובבוז שהם רוחשים למולדתם של אחרים . למען האמת, הוא לא הוטרד כלל . רגוע תחת שריקות הבוז והלעג הוא התמיד בשליחותו . אני מפרסם את הדברים האלה על אחריותי המלאה, ובהכרה ברורה של העלילות הזדוניות שפרסום כזה עלול לעורר . אני עושה זאת משום שלדעתי זוהי חובה דחופה להציב מול הצפת הלאומנות העיוורת את המילה היחידה שיכולה, לדעתי, לרסן את היצרים ולקרב לבבות : מילת האמת, האנושיות והצדק . ודאי, סביר שיקבלו אותנו ברע כי אנושיות, אמת, צדק — מה ערכם בעיתות מלחמה ? אם כן, האם יש להצדיק את הפרסום הזה ? הוא קודם כול מחאה, ולאחר מכן קריאה . בהדפסתם מחדש של שני המאמרים האציליים הללו בצרפת
|
|