|
|
עמוד:9
[ 9 ] ל כ ת ו ב ס י פור מ ל ח מ ה גדול בפריז, היא עברה יום אחד בחצרו עטורת הפרחים בדרך אל המחלקה שלה, ושמעה את אחד הרופאים אומר לאדון חיוור בבגדים אזרחיים ובמשקפיים, "אבל נדמה לי שמיס ספנג היפה ההיא כותבת . אם אתה רוצה משתתפת אמריקנית, למה שלא תבקש ממנה ? " ולמחרת בבוקר האדון החיוור הוצג לפניה, ועיניו חייכו אליה לחוצות מבעד למשקפיים שלו כשהפציר בה לתרום סיפור מלחמה סוחף לירחון "הלוחם", שמטרתו לשמח את הפצועים ואת הנכים בבתי החולים הבריטיים . "סיפור טוב ונוגע, מיס ספנג ; עם קצת רגש, כמובן, אבל לא כזה שמדכדך או מייאש . אני בטוח שאת מבינה את כוונתי ? טרגדיה עם סוף טוב — זה בערך הרעיון . אבל אני משאיר את זה לך ; עם הניסיון הרב שלך בעבודת בית החולים את ודאי יודעת בדיוק מה מתאים לטעמם של האומללים האלה . את חושבת שתוכלי לסיים את זה בזמן למועד הגיליון הראשון שלנו ? ויש לך תמונה שלך — רצוי במדי אחות — שנוכל לפרסם עם הסיפור ? מלכת נוֹרוֹמַניה הבטיחה לנו שיר עם תמונה שלה עושה אמבטיית בוקר לתינוק יורש העצר . אנחנו רוצים שהגיליון הראשון יהיה
|
|