|
|
עמוד:14
14 | תעופה תחת איום האזרחית ככלי לחץ בין-לאומי . ככל שהחריף האיום, כך החלו להתפתח תפיסות אבטחה חדשות, ובראשן המודל הישראלי בסוף שנות השישים ובתחילת שנות השבעים והמעבר האמריקאי למודלים מתקדמים יותר משנות השמונים ואילך . תקיפות נגד שדות התעופה עצמם בשלב הבא עבר הטרור מן האוויר אל הקרקע : טרמינלים, אזורי צ'ק-אין, מטוסים חונים, אוטובוסים המובילים נוסעים — כולם הפכו למטרות לגיטימיות . שדות התעופה, שנתפסו כמרחבים אזרחיים פתוחים, התגלו כמרחבים פרוצים צפופי אדם שבהם אפשר לייצר מקסימום נפגעים בפעולה קצרה אחת . בתקיפות אלו הופעלה לראשונה 3 לוגיקת "פיגוע ההמונים" במרחב תעופתי . תקיפות נגד משרדי המכר : "הבטן הרכה" ככל שגבר הקושי לפגוע במטוסים ובשדות התעופה חיפשו ארגוני הטרור את הנקודה החלשה הבאה : משרדי מכירת הכרטיסים של חברות התעופה, בעיקר בבירות ובמרכזי ערים . ברוב משרדים אלו, שנשאו את סמלי החברות בחזיתם ושהיו חשופים לציבור, לא התקיימה כל אבטחה, וכך הם הפכו ליעד הקל והמדמם ביותר . התקיפות בוצעו בעיקר כלפי חברות תעופה ישראליות ופחות כלפי חברות אמריקאיות, בשל אופי רכישת 4 הכרטיסים בארצות הברית . 3 ראו מגמות בתקיפות שדות תעופה אמריקאיים בגרף א 2 ( נספח א ) . 4 ראו מגמות בתקיפות משרדי חברות תעופה אמריקאיות מחוץ לארצות הברית בגרף א 3 ( נספח א ) .
|
|