|
|
עמוד:10
10 | תעופה תחת איום אדם שהיה שם, בתוך האירועים, ההתלבטויות, ההישגים והכישלונות . עם זאת, הוא גם נכתב מתוך אחריות מחקרית מלאה, מתוך ניסיון להפריד בין עובדה לפרשנות ומתוך מחויבות לאמת מקצועית . כאשר החלטתי להפוך את החוויה הזו למחקר היסטורי עמדו בפניי שני אתגרים : האתגר הראשון היה הצורך להימנע מחשיפת מידע שעלול לפגוע בביטחון התעופה המודרנית — ידע מקצועי שעלול להגיע לידי ממשלות עוינות, ארגוני טרור או מפגעים בודדים . האתגר השני נגע בעצם נגישות המידע : בעוד שבארצות הברית נכתבו אלפי עמודים על אבטחת תעופה, רובם לאחר 11 בספטמבר, בישראל רוב החומר פשוט מסווג ומוסתר במכוון . כדי להתמודד עם שני האתגרים הללו הגבלתי את המחקר לתקופה שבין 1968 ל- 2018 — חמישים שנים שבהן השתנתה התעופה האזרחית לבלי הכר ושבהן נבנו תפיסות הביטחון שממשיכות להשפיע גם היום . במסגרת המגבלות יכולתי לתאר את התהליכים ההיסטוריים, את ההיגיון שמאחורי קבלת ההחלטות ואת צמיחתם של מודלים חדשים בלי לחשוף טכניקות הפעלה עכשוויות או פרטים מבצעיים רגישים . הפער הגדול בחומר הישראלי נפתר בדרך אחת : ראיונות עומק עם מקבלי ההחלטות עצמם, שהיו שם בשעה שהתגבשה ההיסטוריה, ובהם טייסים, ראשי מערכי אבטחה, בכירי שב"כ, מומחים בין- לאומיים ומהנדסי מערכות . רבים מהם שיתפו לראשונה בתהליכים, במחדלים ובתובנות שהצטברו לאורך עשרות שנים . המחקר שעליו מבוסס ספר זה מבקש למלא חלל ממשי . למרות חשיבותה של התעופה האזרחית לכלכלה הגלובלית ולחיי היום-יום של מיליארדי אנשים, מעט מאוד נכתב על התפתחות תפיסות אבטחת התעופה, על הקשר בינן לבין דפוסי הטרור ועל התרבות האסטרטגית הייחודית של המדינות המעצבות אותן .
|
|