|
|
עמוד:יב
יב מבוא המדינית של הרצל לבין מחשבותיו בעניין הציוני, ורעיונות ואפילו פסקאות שלמות המופיעות ביומנו הציוני, משותפים גם למאמריו בנושא הדמוקרטיה בצרפת — למשל, רשימתו על "ליקויי הדמוקרטיה" ביומנו מ- 20 ביוני ,1895 מקבילה לנושאים העולים בפרק 24 שפורסם כמאמר בפברואר באותה שנה . הקשר הזה, כפי שעוד נראה, גם בא לידי ביטוי מפורש בהתייחסויות הרצל לבסיס הרעיוני של הממשל המדיני, הן ב היכל בורבון והן ב מדינת היהודים . בספר זה מקובצים 31 מתוך מאות המאמרים שכתב הרצל בענייני צרפת, בין השנים 1891 – 1895 . ביניהם כל 21 המאמרים שהכניס לספרו היכל בורבון ועשרה מאמרים נבחרים נוספים מאותה התקופה, שצורפו למהדורה זו . הפרקים שנוספו למהדורה זו נועדו להרחיב את היריעה בעבור הקורא הישראלי של הספר, השונה כמובן מקהל הקוראים של המהדורה המקורית . הפרקים הנוספים, בהם "הבולנז'יסטים", מאמרו הראשון של הרצל מפריז, מעבים היבטים מסוימים של הנושאים שבהם עסק הרצל, וגם נוגעים בנושאים שיש בהם עניין מיוחד לקורא הישראלי — כמו הדיון בנושא האנטישמיות בפרלמנט הצרפתי וכמו הדיווח של הרצל על טקס ההשפלה של דרייפוס ושלילת הדרגה שלו, שבו צפה במו עיניו . יחד מספקים הפרקים שבמהדורה זו, מבט נרחב על הדמוקרטיה בצרפת על סף המאה ה- 20 וגם בסיס להרהורים מקיפים יותר על 3 המשטר הדמוקרטי בכלל ואף על יסודות הסדר המדיני . האופן שבו באו המאמרים שבספר לעולם, משפיע על סגנונו . זה אינו חיבור מתוכנן ושיטתי בנושא הגות מדינית, אלא מקבץ מאמרים שחוברו בזמנים שונים, ומבטאים את התפתחות חשיבתו של מתבונן חודר ומעמיק . לכן, הספר רחוק מאוד ממסכת הגותית שיטתית ומתוכננת ודומה בסגנונו 3 מעניין להרהר בסיבות לכך שהרצל בחר להביא ב היכל בורבון את המאמרים שלא על פי סדרם הכרונולוגי, וגם לא על פי סדר נושאי או סגנוני נראה לעין . להוציא ארבעת המאמרים הראשונים שנכתבו כסדרה אחת, במהלך מערכת הבחירות של 1893 ( ובמהדורה המקורית אף הופיעו כחטיבה מובחנת ( , וכן שלושת המאמרים האחרונים שנכתבו בזה אחר זה ביוני – יולי 1895 לקראת השלמת המהדורה . אפילו אין נשמרת בהם החלוקה המובחנת בין תשעת המאמרים שהיו חלק מסדרה מובחנת בשם "היכל בורבון" ( מדצמבר 1893 ועד יולי 1895 ( , לבין יתר המאמרים שנכתבו במועדים שונים, ( מדצמבר 1891 ועד ליוני 1895 ( . הרצל היה יכול להביא בלי קושי את המאמרים בסדרם הכרונולוגי, או לקבוע חלוקה אחרת ( למשל לפי התייחסות לדמות או לנושא מסוים ( , ומאחר שלא עשה כן, עלינו להניח שכוונה אחרת עמדה מאחורי סדר הבאת המאמרים . אפשר לשער שהמניע מאחורי הדברים היה ספרותי, כלומר, כוונת הרצל הייתה לבנות רושם תודעתי מצטבר אצל הקורא, על בסיס סדר הדברים שאליהם נחשף, כך שיוביל לראייה מסוימת של הדמוקרטיה בצרפת, כפי שביקש לצייר אותה . אולם יידרש מחקר נוסף כדי לנסות לברר אם אכן זהו הרקע לסדר המאמרים .
|
|