|
|
עמוד:11
שמרנות, קפיטליזם ודמוקרטיה 11 החלולה בהקשר הישראלי של הרפורמה המשפטית הוא בעצמו חלול ואינו עומד במבחן הביקורת . עניינה של החטיבה האחרונה בספר הוא מדיניות ציבורית שמרנית, במובנה הרחב ביותר . בבסיסה, מדיניות כזאת מנסה לרתום את כוח היצירה של השוק החופשי לצמיחה ולשגשוג . על כן הפרק הראשון בחטיבה זו מציג את פניו המיטיבות השונות של השוק החופשי, החל ברעיון המארגן בדבר ריבונות הצרכנים והיתרונות הגלומים בסחר חופשי, עבור דרך החשיבות שבמוסד הקניין הפרטי והיוזמה הפרטית, וכלה בעקרון חלוקת העבודה של אדם סמית ורעיון הסדר המורחב של הכלכלן פרידריך האייק . טענתי היא שהבנה מלאה של מעלותיו של מנגנון השוק חיונית לכל חשיבה רצינית על מדיניות ציבורית . שווקים חופשיים, למרות היתרונות הגלומים בהם, אינם מושלמים — עובדה שהולידה כתיבה מרובה על "כשלי שוק" ועל הצורך המדינתי לתקנם . מטרתי בפרק השני בחטיבה היא להצביע על הבעייתיות שבהשוואת שווקים לא מושלמים למדינות מושלמות לכאורה . כפי שמראה היטב תאוריית הבחירה הציבורית הניצבת במרכזו של הפרק, במציאות, כשלי מדינה שכיחים לא פחות מכשלי שוק ומזיקים אף יותר מהם . ואולם השיח הציבורי עסוק כולו בהצבעה על האחרונים ובהתעלמות מהראשונים . ההתעלמות מכשלי מדינה היא מגרעת גדולה אחת בתפיסת העולם הפרוגרסיבית . ההתכחשות לפגעי הסוציאליזם ולכשליה של מדינת הרווחה היא מגרעת אחרת שלה, חמורה לא פחות . כשם שהפרק השני עוסק בהצגת תובנותיה של אסכולת הבחירה הציבורית, הפרק השלישי מבקש להביא לקורא הישראלי את עיקר טיעוניהם של הכלכלנים לודוויג פון-מיזס ופרידריך האייק נגד היומרה לתכנון כלכלי מקיף שאחזה בשמאל לאורך המאה העשרים . כולם שמעו על קרל מרקס, אך מתי-מעט התוודעו למיזס — וזאת אף כי מיזס, ולא מרקס, תפס נכונה את מאפייניו של הקפיטליזם ואת חוסר ההיתכנות והרציונליות שביומרה הסוציאליסטית . לו יצויר הסוציאליזם כדרקון שעל גבו רוכב מרקס, יהיה מיזס זה שתקע בלב הדרקון חנית ארוכה, והאייק זה שווידא הריגה . אלא שרוח הרפאים הסוציאליסטית שבה פעם אחר פעם בתצורות שונות ובמקומות שונים . מן הטעם הזה חשוב להכיר את החור האפיסטמי הבלתי ניתן למילוי שמצוי בלב המשנה הסוציאליסטית, חור אפיסטמי שעל ניסוחו חתומים מיזס והאייק .
|
|