|
|
עמוד:8
8 מבוא בתוכניות אקדמיות ובהסכתים . אף שהשמרנות מוּדרת מהעולם האקדמי, מעולם התרבות ומהתקשורת המרכזית, קיימת היום בישראל תנועה שמרנית ממשית ומוצקה המבקשת להשפיע על מהלכי מדיניות, להניע שינויים חברתיים ולתת נופך משלה בעולם התרבות . ספר זה, הרואה אור במסגרת הוצאת ארגמן של המרכז לחרות ישראלית, מכון החשיבה השמרני המוביל בישראל, מבקש להוסיף ולתרום למפנה זה . הפרקים המרכיבים ספר זה הם תוצר אישי של עיסוק בן שנים בהשקפת העולם השמרנית שהחל בכתיבת הדוקטורט שלי, המשיך בהקמתה של תוכנית אקסודוס למחשבה שמרנית, הגיע לבשלות במסגרת תפקידי בתוכנית אדם סמית לכלכלה פוליטית ולמדיניות ציבורית, ולשיאו בעבודתי בכתב העת השילוח — הבמה המובילה כיום בישראל להגות ולמדיניות שמרנית . ככל שהעמיק עיסוקי במחשבה שמרנית כך התחזקה דעתי שמדינת ישראל, אם חפצת חיים ושגשוג היא, מוכרחה להתבסס על יסודותיה של מחשבה זו . הספר בנוי משלוש חטיבות המבקשות לתמוך זו בזו ולהשלים זו את זו . החטיבה הראשונה בוחנת היבטים מרכזיים בהשקפת העולם השמרנית, תוך דגש על יחסה של השמרנות לליברליזם ולדמוקרטיה . הפרק הראשון, שדן בשמרנות הפוסט-ליברלית באמריקה, עומד על המתח המובנה בין שמרנות לליברליזם . כמו הליברליזם, השמרנות מייחסת חשיבות רבה לחירות . החופש חיוני לאדם מטבעו, הכרחי לשגשוגו האישי, חיוני לצמיחה ולשפע כלכלי, והוא הישג תרבותי של עמי המערב שיש לשמר בקפידה . שלא כמו הליברליזם, השמרנות רואה את החירות כערך אחד בלבד בתוך שורה של ערכים חשובים שיש לשמר, ביניהם עצמאות לאומית ופטריוטיות, ריבונות העם, מידות טובות קלאסיות, מסורות מקודשות ומבנה מסורתי של משפחה . יתרה מכך, השמרנות יוצקת תוכן רחב יותר במושג החירות עצמו, ולחירות האישית מוסיפה חירות קיבוצית תוך מאמץ לאזן בין השתיים . היבט חשוב ביחסה המסויג של השמרנות לליברליזם אפשר למצוא בהגותו של החשוב באבות השמרנות החדשה, ארווינג קריסטול, מושא הפרק השני בחטיבה זו . לפי קריסטול, ליברליזם שאינו מעוגן בתשתית בורגנית קדם- ליברלית עתיד להידרדר לכדי ניהיליזם והפקרות . שמרנים מסוגו של קריסטול ביקשו להצמיד את החופש למידות הטובות ולמוסר המקובל, בעוד ליברלים רדיקלים מבקשים לנתק את החופש מן האחרונים . אצל קריסטול אנחנו יכולים למצוא מאפיין שמרני חשוב נוסף, שעיקרו הסתמכות על שכלו הישר של
|
|