|
|
עמוד:יד
יי ול יחזקאל קויפמן ויחירתו התובעים את זכויותיהם הלאומיות, שבוודאי לא ישלימו עם הקיום היהודי . ארגנטינה נראתה לו יעד מוצלח הרבה יותר . עם זאת, דעת הקהל הציונית, שמשכה את כוח זהותה הלאומית מממדי העומק של ההיסטוריה היהודית, הכריעה בעד ארץ ישראל בלבד כארץ היעודה של עם ישראל . כאמור, גם יחזקאל קויפמן עלה לארץ והשתקע בה . תולדות האמונה הישראלית את הספר תולדות האמונה הישראלית , יצירה ענקית וקלאסית, יש לראות כאחד המחקרים המרשימים ביותר בחקר המקרא המודרני . את הקשר שבין יצירה זו לבין גולה ונכר הסביר יפה תלמידו של יחזקאל קויפמן, חוקר המקרא, מנחם הרן : חווייתו המרכזית של קויפמן היתה היהדות . אל חקר המקרא הגיע מתוך עיסוקו בחידת הקיום היהודי . הייתה זו רק תוצאה ישירה של תפיסתו הסוציולוגית-ההיסטורית : הואיל ודת ישראל שמרה את ישראל בייחודו . . . הרי שהפתרון לחידת הקיום היהודי גנוז בטבעה של דת זו עצמה . . . כך הפכו שלושים השנים האחרונות של חייו קודש לחקר הספרות המקראית ונבנה הבניין הגדול של "תולדות האמונה הישראלית" . כל השיטה כולה הייתה כבר מובלעת ב"גולה ונכר" . . . 11 ובמילים אחרות : לאחר שהבהיר שהיה זה הכוח הדתי שהזין את יכולתו של העם היהודי לשרוד עם בוא תקופת הגלות, ניגש קויפמן לברר, במשך עשרות שנות מחקר, את יסודותיו של כוח דתי זה . הוא מצא אותו ביסודות הבסיסיים ביותר של אמונת עם ישראל בתקופת המקרא . את עיקר העיקרים של עוצמת אמונת ישראל ראה יחזקאל קויפמן באמונת הייחוד . הוא טען שהמקרא מציג תפיסה ייחודית לחלוטין של האל, היקום, הטבע והאדם . זוהי תפיסה אוניברסלית, חובקת כול, הדוחה באופן מוחלט את האלילות . הנה כך הסביר את הדברים ב תולדות האמונה הישראלית : בשם אלילות אנו כוללים את כל הדתות כולן, שנוצרו בקרב כל העמים והשבטים על פני האדמה כולה, מימי קדם קדמתה ועד היום הזה, חוץ מן הדת הישראלית ובנותיה — הנצרות והאיסאלם . הבחנה זו עומדת על ההנחה, 11 מנחם הרן, "על גבול האמונה", בתוך : יחזקאל קויפמן, מבחר כתבים לאומיים , עמ' 307 .
|
|