|
|
עמוד:יג
בין נתיבות יי מצד שני, באקלים המיוחד הזה התפרצה תופעת האנטישמיות המודרנית שלא רק מנעה מהיהודים להשתלב אלא גם לחמה בהם ולכדה אותם באש צולבת של האשמות סותרות : הם היו שנואים כאשר דיברו יידיש והיו שנואים כאשר הפסיקו לדבר יידיש ועברו לדבר בגרמנית . הם היו שנואים בתור "טפילים" ו"רכיכות" והם היו שנואים כאשר קיבלו את הביקורת שהוטחה בהם והחלו לעבוד את האדמה ולהתגייס לצבא . הם היו שנואים כאשר שימרו בינם לבין עצמם תרבות עצמאית ומנוכרת והם היו שנואים כאשר התאמצו ( לא פעם בהצלחה רבה ) להשתלב ולעיתים אף לעצב את התרבות המקומית . הם הואשמו בכך שהם קפיטליסטים וסוציאליסטים גם יחד . וכאשר התייאשו יהודים ממאמץ ההשתלבות הקדחתני ופנו לשוב ליסודות של זהותם הישנה, האשימו אותם שהם בוגדים בכל הערכים ההומניים והאוניברסליים שכביכול 10 מחייבים כל בן תרבות מודרני . לגבי תופעת האנטישמיות המודרנית והסכנה הגלומה בה, טען קויפמן להבדל בינה לבין שנאת ישראל הישנה . השנאה הישנה נבעה מזרותם העקרונית של היהודים ומהפער הלאומי והדתי, "העממי", שהתקיים בינם לבין שכניהם . בימי הביניים זכו היהודים לא פעם להגנה ממלכים, מאצילים ומאנשי הכמורה הגבוהה מפני התפרצויותיו של הזעם "העממי" . הם הגנו עליהם מסיבות של תועלת מדינית-כלכלית או בשל מחויבות דתית רעיונית . ואולם כעת, בעידן הדמוקרטי, מלכים, אצילים ואנשי כמורה גבוהה כבר לא היו קיימים או שלא היה להם כוח פוליטי וצבאי . משום כך נותרו היהודים חשופים וחסרי מגן מול התפרצות "העם" שעמדה לבוא . קויפמן סבר אפוא שהעידן הדמוקרטי נשא עימו סכנה גדולה ליהודים, ובשנות השלושים כבר הגיע להבנה כי הסכנה הזו יכולה להגיע עד כדי השמדה קיומית מוחלטת . הוא צדק בהבנתו . את המוצא ממצב זה ראה קויפמן, בדרכם של ליאו פינסקר ובנימין זאב הרצל, במציאת ארץ ליהודים, ארץ שתהיה עבורם מקום להיאחז בו, להיגאל מהגלות וליצור בה חיים לאומיים חדשים . קויפמן לא סבר שהארץ הזו מוכרחה להיות ארץ ישראל . אדרבה, הוא חשש מהגעה לאזור זה המוקף עמים ערביים 10 לימים טענה ההיסטוריונית לוסי דווידוביץ' שעצם המונח "השאלה היהודית" היה שם הסוואה, שהניטרליות המילולית שלו, כיסתה על חוסר הסובלנות של המשתמש בו כלפי ייחודו של עם זה, שנראה היה כי אינו מתאים את עצמו אל הדרישות הפוליטיות החדשות של המדינה . וכך לבסוף ניתן ל"שאלה היהודית" "הפתרון הסופי" . ראו : לוסי דווידוביץ', המלחמה נגד היהודים , תרגמה עדית זרטל, תל אביב : זמורה ביתן, 1982 , עמ' 11 .
|
|