|
|
עמוד:12
במלחמת יום הכיפורים השתתף הרב יואל בצליחת תעלת סואץ, ואחריה שהה עם הגדוד שלו בעיר סואץ במשך ארבעה חודשים . אחרי המלחמה היה שותף להקמת גוש אמונים ולמהפכת ההתיישבות ברחבי יהודה ושומרון . עם הקמת היישוב עפרה, ראשון היישובים בארץ בנימין, בשנת תשל"ה, עברה המשפחה לעפרה כדי לחזק את היישוב החדש, ושם נולדו להם שני הבנים הצעירים . בשנת תש"ן חזרה המשפחה לאלון שבות . לרב יואל ואסתר שישה ילדים, עשרים ושבעה נכדים, ועוד ארבעה נינות ונינים לעת עתה ( אלול תשפ"ד ) , ברוך השם . • • • הרב יואל וחנן פורת, יחד עם משה מושקוביץ וידעיה הכהן היו כאמור מהוגי הרעיון והדוחפים בפועל להקמת ישיבת ההסדר 'הר עציון' בגוש עציון . בהמלצת יעקב דרורי הם הזמינו את הרב יהודה עמיטל זצ"ל לעמוד בראש הישיבה, ובהמשך הצטרף אליו, עם עלייתו ארצה, הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל . חזונם המשותף בהקמת ישיבת הר עציון כלל גם את העמדת לימוד התנ"ך כחלק בלתי נפרד מבית המדרש . הרב עמיטל קבע עיקרון זה כבר בתחילת הדרך, ואף הביא את חברו הטוב, הרב מרדכי ברויאר, ללמד בישיבה שיעור קבוע בתורה על פי שיטתו המיוחדת, לצד שיעורי התנ"ך שלימדו בה הרב יהודה שביב, הרב יואל וחנן פורת . לימוד התורה והפצת התורה של הרב יואל קשורים, לכל אורך חייו, עם ישיבת הר עציון . שם התפתחה והתעצמה דרכו הייחודית בלימוד התנ"ך כחלק מעולם התורה הישיבתי, לימוד שהוא קורא לו 'תורת ארץ ישראל' . הוא דחף להקמת מכון גבוה לתנ"ך במסגרת הישיבה, ובמקביל להיותו מורה בישיבה הוא גם למד בה לימודי הסמכה לרבנות וכן לימודים לתעודת הוראה . בשנת תשל"ב הוקם לצד הישיבה מכון להכשרת מורים ( שהפך ברבות השנים למכללה האקדמית הרצוג ) , והרב יואל התמנה לעמוד בו בראש התוכנית ללימודי תנ"ך . המכון היווה מצע משמעותי לפיתוח גישתו הייחודית בלימוד תנ"ך ולהטמעתה בקרב מורים רבים ולומדים להוראה . במסגרת המכון להכשרת מורים נפתח ביוזמתו בשנת תשמ"ב 'מכון גבוה לתנ"ך', ששימש בהמשך בסיס רעיוני ופדגוגי בשלב הקמת החוג לתנ"ך במכללה האקדמית . משנת תש"ן פעל במכון גם 'מרכז הדרכה למורים בתנ"ך' שעסק בהוצאת חוברות הדרכה ללימוד והוראת התנ"ך, בהדרכת מורים בבתי ספר ברחבי הארץ, ובימי עיון ארציים בתנ"ך . הרב יואל הניע את מהפכת לימוד התנ"ך בדורנו וזו הפכה להיות גולת הכותרת של פעילותו . תוכנית הלימודים שגיבש עבור המכון להכשרת מורים שליד ישיבת הר עציון ביטאה את דרך הלימוד הרב- תחומי של התנ"ך שכללה לפי שיטתו לא רק לימוד מקיף של התנ"ך תוך עמידה על הזיקות ההדדיות הקיימות בין ספרי המקרא השונים, אלא גם מערכת שלמה של ענפי ידע ; היסטוריה, לשון, גיאוגרפיה, ספרות ועוד, שתורמים יחד להבנה שלמה של הכתובים . בהמשך היה הרב יואל שותף פעיל ומרכזי בהקמת הביטאון הייחודי לענייני מקרא 'מגדים' . מגדים חרט על דגלו לפרסם מאמרים המקיימים שיח פרשני חדש מתוך מחויבות לקדושת המקרא ולמסורת הפרשנית לדורותיה, יחד עם הקשבה לעולם המדע והיכרות עם הרב יואל בן-נון - קורות חיים [ 2 ] 12
|
|