|
|
עמוד:14
14 אהרן גימאני כל אחד לפי כבודו . ואם נפטר, מושיב שם אחר לפי כבודו . ואם הבן ממלא מקום אבותיו, מושיבין אותו שם . ולא מכרו מקומות . ואם יש צורך להוסיף מקום, בעה"ב מחליט" . והרב פנחס קורח כתב : "בדרך כלל לא מכרו מקומות, אלא מצד חזקה . 19 הרב יוסף עראקי הכהן כתב לי ורשות ביד הרב או הממונה להושיב אדם ראוי שם" . על מקרה שאירע לגבי מקום מושבו של הרב יחיא עראקי . הרב יחיא היה מחכמי תימן הבולטים בשליש השני של המאה ה- ,18 ובנו של השר שלום עראקי, שבנה את בית 20 ואלה דבריו : כנסת אלאוסטא, שהיה בית הכנסת הגדול ביותר בצנעא . מפי מורי ורבי מארי יוסף צובירי 21 זצ"ל ומפי עוד זקנים שמעתי, כי לאחר שעברה שנה מפטירתו של מארי יחיא עראקי, 22 הושיבו במקומו אחד מנכבדי בית הכנסת . לא עברו מספר חדשים, ואותו אדם נלב"ע . 23 חשבו כי מקרה הוא . לאחר שהושיבו שם אחר מנכבדי בית הכנסת וגם הוא לא השלים שנתו, ידעו כי לא מקרה הוא . ואז החליטו לשים במקומו של מארי יחיא ארון ספרים קטן, בו היו מניחים את ספר התרגום, ספר ההפטריות ומנורת המאור שהיו נחוצים לציבור בסדרי התפילה . והיה הדבר לאות ולמופת לכל המתפללים בדורות שאחריו אשר ראו את כל המקומות סביב קירות בית הכנסת מאויישים ביושבים וביניהם ניצב ארון, על קדושתו וגדולתו של מארי יחיא זת"ל . 24 גם מקום מושבו של הרב אברהם אלשיך, שהיה נשיא קהילת היהודים בצנעא וראש בית כנסת אלשיך בשליש הראשון של המאה ה- ,19 היה ידוע שנים רבות לאחר פטירתו . בתעודה הנדונה במאמר משנת תרמ"ח ( 1888 ) , נכתב : "ואותו המקום בקשת המזרחית 25 רחוק מאוד מול פתח בית הכנסת, ליד מקום כה"ר אבראהם אלשיך, והיא הפינה" . 19 הרב א' בן משה, זית רענן, בתוך ספר שתילי זתים השלם, פתח תקוה תש"ע, סימן קנ, סעיף קטן ח, עמ' רמב . 20 על השר שלום עראקי ראו א' גימאני, "מקורות חדשים לפועלו של ר' שלום עראקי בקהילות תימן במאה הי"ח", פעמים 55 ( תשנ"ג ) , עמ' 134 - 144 ; הנ"ל, תמורות במורשת יהדות תימן ( לעיל הערה 4 ) , עמ' 175 - 178 . 21 מגדולי חכמי תימן בדורנו . נולד בצנעא בשנת תרע"ו ( 1916 ) ונפטר בתל אביב בשנת תר"ס ( 2000 ) . בתימן היה מראשי בית כנסת אלאוסטא, ובמדינת ישראל כיהן כרב ראשי של יהודי תימן בעיר תל אביב - יפו . 22 כפי המנהג שאין יושבים במקומו של הנפטר שנה תמימה . ראו הרב י' רצאבי, שולחן ערוך המקוצר, חלק ה, תורה ומצוות, בני ברק תש"ס, סימן קצג, ה ; הנ"ל, שו"ת עולת יצחק, ב, בני ברק תשנ"ב, סימן רצא . על טעמים למנהג זה ראו שמסיוב, ספר בכֹרִי ישראל : הלכות ומנהגי בוכארה ( לעיל הערה 1 ) , סימן לב, ו . 23 = נתבקש לבית עולמו . 24 = זכותו תעמוד לנו . במכתב ששלח לי בתאריך ח' בתמוז תשע"א ( 2011 . 7 . 10 ) . 25 ראו להלן סעיף ה, תעודה יג .
|
|