|
|
עמוד:10
10 אהרן גימאני ר' דוד בן זמרא ( הרדב"ז ) הבחין בין בתי כנסת שבהם המתפללים קונים את מקומות ישיבתם לבין אלה שבהם המתפללים אינם קונים את מקומות ישיבתם : שאלת על המקומות של בית הכנסת, בזקן שהיה יושב בראש או לפני ההיכל ומת, אם בנו יושב במקומו אעפ"י שאינו ראוי ונמצא יושב בין הזקנים או למעלה . תשובה : הרא"ש כתב בתשובה שיושב במקומו . . . אבל דע, שאין הדברים אמורים אלא בבתי כנסיות שיש להם מקומות קבועים קנויים במעות מן הצבור . אבל במקום שאין המקומות קנויים, כגון ירושלם, מושיבין זקן במקומו והוא יושב במקום הראוי לו, אפילו החזיק אביו לישב במקום ההוא שלש שנים אין זו חזקה, אפילו בא בטענה שהקהל מכרו זה המקום לאביו אין זו חזקה, כיון שבית הכנסת הוא של רבים . . . ואם הבית הכנסת של יחיד, תועיל חזקת שלש שנים עם טענה . . . ומכל מקום, אם הבן הגון אף על פי שאינו ממלא מקום אביו ממש, יושב במקום אביו . ועוד אני אומר דאפילו במקום שמוכרים המקומות כתשובת הרא"ש, אינו יושב למעלה מתלמידי חכמים . . . דכופין אותו למכרו למי שראוי לו . . . ומה שכתבתי שאין תקנה למקומות, הנ"מ 2 במקומות שאין מוכרין המקומות . אבל במקומות שרגילין למכור המקומות של בית הכנסת, הרי הוא כשאר דיני החזקות . 3 אחר, זולתי אם שינה מקומו מחמת אבילות שלו או של אחרים [ ששינו מקומם וישבו על מקום שלו ] , אף אם היה טרוד בעסקיו ולא נכנס בכל עת לבהכ"נ [ = לבית הכנסת ] , הויא חזקה . שכן מנהג העולם, שלפעמים אין נכנסין לבית הכנסת מחמת טירוד עסקיהם" ( הרא"ש, בבא בתרא, פרק ג, סימן ב ) . כך פסק גם בנו ר' יעקב ( טור, חושן משפט, סימן קם, טז ) . הרב משה איסרליש ( הרמ"א ) , בהגהותיו לשולחן ערוך, הביא את הדברים הנ"ל והוסיף : "ונ"ל [ = ונראה לי ] שכן ראוי להורות, אף על פי שיש חולקין . מקומות של בית הכנסת שהמנהג שכל אחד כותב שמו עליו, הוי כשטר, וכל מי ששמו עליו הוי שלו ואין למערער בו כלום" ( שולחן ערוך, חושן משפט, סימן קמ, ח ) . עוד בענייני החזקה והירושה של מקומות הישיבה בבית הכנסת ראו שו"ת הרא"ש לרבנו אשר בן יחיאל, ירושלים תשנ"ד, כלל ה, סימנים ג, ה ; שו"ת הרשב"א לרבי שלמה בן אדרת, ירושלים תשל"ו, חלק ה, סימן רן ; שו"ת הריב"ש לר' יצחק בר ששת, ירושלים תשנ"ג, חלק א, סימן רנג ; שו"ת מהר"י בירב, ירושלים תשי"ח, סימן נ ; שו"ת חתם סופר לר' משה סופר, ניו יורק תשי"ח, חושן משפט, חלק ו, סימן נד, דף יח ע"ב ; הרב יחיאל מיכל אפשטיין, ערוך השולחן, ירושלים תשמ"ז, חושן משפט, סימן קמ, יג ; שו"ת הרב"ז לר' בצלאל זאב שפרן, ירושלים תשנ"ב, חלק ג, חושן משפט, סימן ד ; שו"ת שרגא המאיר לר' שרגא פיביש שנבלג, לונדון תש"ם, חלק ג, סימן מ ; הרב ר' שמסיוב, ספר בכֹרִי ישראל : הלכות ומנהגי בוכארה, ב, ירושלים תשס"ה, סימן לב, ה ; ספר חסידים לרבי יהודה החסיד, מהדורת הרב ראובן מרגליות, ירושלים תשס"ז, סימן תתיא, עמ' תעד . 2 = הני מילי . 3 שו"ת הרדב"ז, [ ירושלים ] תשל"ב, חלק ב, סימן תרכח .
|
|