|
|
עמוד:13
יונ ת ן דור י 13 אידיאליסטים יהפכו במהירה לפוליטיקאים ציניים, שהמשטר יכול לשלוט גם על מחשבותינו ודעותינו, ושאפילו האהבה לא תנצח . ניכרת כאן ההשפעה של הטבח הנוראי שהתחולל באירופה בשתי מלחמות העולם וביניהן . האלגוריות של אורוול זכו להצלחה גדולה, אולם הסופר לא הספיק ליהנות ממנה לאורך זמן . ב- 1950 , כשנה לאחר פרסום " 1984 " מת ממחלת השחפת, שבה לקה כנראה בתקופה שבה חי עם חסרי הבית . על היצירות בגיליון בשונה מגיליונות קודמים, היצירות שמתפרסמות בגיליון הנוכחי נכתבו על רקע מציאות שהפכה מוזרה, מאיימת ו-, ובכן, אורווליאנית . הן בשל מגיפת הקורונה והן בשל המשבר הפוליטי בישראל . התוצאה מרהיבה . הנה סקירה קצרה . מאמרים : נסים קלדרון מעמיק לתוך העולם "הדפוק והזרוק" — והאירוטי יש להוסיף — שחלק אורוול עם הסופר הנרי מילר . מקס שטנר מנסה להבין מדוע "האח הגדול" מתאמץ כל כך שיאהבו אותו . יועד וינטר שגב מנסח חמישה עקרונות יסוד מוסריים שהינחו את אורוול בכתיבתו . ארז וולק מספר על התלבטויות שליוו את תרגומו החדש לספר " 1984 " . סיפורים קצרים, ממוארים, מחזה : גלי הראל מספרת ( במחזה קצר ) על גורלה של אשה שמרדה במנהיג, שילוב של 1984 וליזיסטרטה של אריסטופאנס . בוריס וינגר כותב על בחור צעיר ואמו, שהחיים תחת שלטון דיקטטורי מוציא אותם מדעתם . דנה חפץ מעמיקה לתוך עולם סוריאליסטי ודיסטופי . משה רחמוט ממשיך את עלילת הספר "חוות החיות" ומייצר סאטירה פוליטית עכשווית . ש' ר' ( השם שמור במערכת ) מתארת בממואר את חוויותיה כהומלסית בתל אביב . אוריאל זיגלר משלב את "מחווה לקטלוניה" של אורוול עם מחווה לויכוח - ברצלונה המפורסם של הרמב"ן, ומעמיד את כל האינטלקטואלים של העולם למשפט . אוראל רבינר ממציא שפה שהיא הדור הבא של שיחדש . עדנה אפק מספרת על ציד אדם בחברה דיקטטורית, שהיא גם החברה מוכת הקורונה שלנו . לאה קליבנוף - רון מתכתבת עם ספרו הפחות ידוע של אורוול "שאו את נס האספידיסטרה" ועם " 1984 " . א . ברגמן מספר על הלילה שבו הסתובב עם רובה בירושלים, בהמשך ל"לירות בפיל" .
|
אורות הכרך
|