|
|
עמוד:12
א ו ר ו ת ׀ 1 1 : ג 'ו ר ג ' א ו ר ו ול 2 1 וכך, אחרי עשר שנים של התמקדות בכתיבה דוקומנטרית ופובליציסטית, הבין שאורוול שעליו לשנות כיוון : במקום לדבר על סטלין, הוא יספר על חזיר שעלה לגדולה . במקום לכתוב עוד ביקורת על הקומוניזם והפאשיזם הוא יספר על "האח הגדול" ששולט במדינה דיקטטורית דמיונית . הוא ינגיש לקורא את דעותיו על המציאות באמצעות אלגוריות . ואכן, אורוול צדק בהבחנתו . השיטה החדשה עבדה . ב- 1945 התפרסם ספרו "חוות החיות", שמתאר את הסתאבותה של המהפיכה הקומוניסטית . באחת החוות באנגליה, סיפר אורוול, התארגנו החיות והשתחררו מאדוניהן ( בני האדם ) . מיד לאחר מכן הפכו מנהיגי המרד לדיקטטורים . את חוקי המהפיכה, שקבעו שוויון לכולם, עיוותו כך שיאפשרו לאליטה להתנתק משאר החיות . קוראים יודעי דבר זיהו בקלות את הדמויות ההיסטוריות שעמדו מאחורי החיות . האלגוריה היתה ברורה כל כך עד שאורוול התקשה למצוא מוציא לאור . איש לא רצה לזהות את מנהיגי ברית המועצות, שהיתה אז בת ברית של בריטניה במאבק מול הנאצים, עם חזירים . ב- 1949 פרסם אורוול את ספרו " 1984 ", שהמשיך את קו הכתיבה החדש . גם הפעם היה מדובר באלגוריה, אם כי פחות ישירה . אורוול כיוון שוב את מרבית חיציו למשטר הקומוניסטי הדיקטטורי בראשות סטלין . הוא תיאר עולם דיסטופי, שבו יש מפלגה אחת ששומרת על שלטונה באמצעות מעקב פולשני אחר האזרחים, שטיפת מוח, המצאת אויבים, עדכון תדיר של השפה, חקירות ועינויים . אורוול הצליח לזקק את המציאות שראה ולהביא אותה עד הקצה, בלי שיהפוך את הספר למניפסט פוליטי או מאמר פובליציסטי . "חוות החיות" ובעיקר " 1984 " הצליחו מאוד והפכו את אורוול לשם מוכר . מושגים שטבע הפכו לחלק מהשיח התרבותי, ביניהם "האח הגדול", "שיחדש", "חדר 101 ", "משטרת המחשבות", וכמובן התואר "אורווליאני" שנושא את שמו . גם משפטים שהופיעו בספריו, כמו "מלחמה היא שלום" או חוקי החיות מצוטטים בצורה נרחבת . כמו בודהה, אורוול הבין לבסוף שכדי להשפיע עליו לדבר אל הציבור הרחב ולהשתמש במשלים ובסמלים . אורוול היטיב להראות את הסבל שהביאו המשטרים המודרניים על האנשים, על האינדיווידואלים, אך לא הצליח למצוא לכך פתרון . שיטתו של הבודהה — ההכרה בקיומו של הסבל והאפשרות של כל אדם להשתחרר ממנו בכוחות עצמו — לא התאימה לעולמו של אורוול ( האתיאיסט ) שבו כוחם העצום של הדיקטטור, המשטרה והחברה מחץ את האזרחים . אצל אורוול, בניגוד לבודהה, אין תקווה לשחרור . ליתר דיוק, התקווה מופיעה מפעם לפעם, אך היא תמימה, כמעט ילדותית, מהבהבת ונעלמת . נגזר עליה להלחם בכוחות שחזקים ממנה עשרות מונים . כך ב"חוות החיות" וכך ב-" 1984 " . אורוול מראה שמהפכנים
|
אורות הכרך
|