|
|
עמוד:11
יונ ת ן דור י 11 הדור הקודם, שהיה נערץ על אורוול ) , ארנסט המינגוויי והנרי מילר . אצל אורוול לווה יצר ההרפתקנות ברצון עז להציג את העולם "כפי שהוא" כדי לשפר אותו . מלחמת האזרחים שהתחוללה בספרד סיפקה לאורוול הזדמנות לחוות מקרוב את ההתעצמות של המשטרים הפאשיסטים, הקומוניסטים והנאצים . הוא נסע כעיתונאי לספרד והתנדב לשרת באחת המיליציות שנלחמו בכוחות הפאשיסטיים שהוביל הקולונל פרנקו . כזכור, מלחמת האזרחים בספרד היתה מעין חזרה גנרלית לקראת מלחמת העולם השניה . הימין הלאומני, שהתמרד כנגד תוצאות הבחירות, זכה לתמיכה מסיבית מצד גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית . השמאל הרפובליקני, שזכה בבחירות, זכה לתמיכה מברית המועצות הקומוניסטית . אורוול הבין כי עליית המשטרים הרודניים חמורה אף יותר מהרעות החולות של האימפריאליזם הבריטי ומקשייהם של חסרי הבית בלונדון . הוא ראה מקרוב את הציניות שבה קידמו הסובייטים את האינטרסים שלהם, והבין שסטלין, היטלר ומנהיגי הפאשיסטים, משחקים כולם את אותו משחק . עמדה כזאת לא היתה פופולרית בקרב האינטליגנציה הבריטית, וכאשר אורוול פרסם את רשמיו מהמלחמה, בספר "מחווה לקטלוניה" ( 1938 ) , הוא זכה בעיקר להתעלמות . אגב, אורוול נפצע קשה במלחמה כשנורה בצווארו . הכשלון הנוסף של אורוול לרדת אל השטח כדי להביא ממנו רשמים, תובנות ופתרונות גרם לו לשנות כיוון . הוא המשיך לפרסם מאמרים, עבד BBC-ב ובעיתונים אחרים וחיפש את הדרך שבה יוכל לשנות את העולם . במאמריו מתח ביקורת חריפה גם על המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, ובכך הרחיק את עצמו מהמילייה השמאלני, שתמך במשטר . אך המאמרים לא הביאו לתוצאות, ורק לקראת תום מלחמת העולם השניה הגיע אורוול להארה . הוא ניסח אותה כך בספר "מדוע אני כותב" ( 1946 ) : מה שרציתי יותר מכל לעשות בעשר השנים האחרונות הוא להפוך כתיבה פוליטית לאמנות . נקודת הפתיחה שלי היא תמיד . . . תחושה של חוסר צדק . כאשר אני מתיישב לכתוב ספר, אני לא אומר לעצמי, "אני הולך ליצור עבודת אמנות" . אני כותב כי יש שקר כלשהו שאותו אני חייב לחשוף, עובדה כלשהי שאני רוצה להסב אליה את תשומת הלב, והמטרה 1 שלי היא שיקשיבו לי . 1 התרגום מתוך המקור האנגלי של הספר, Why Iwrite , כפי שהוא מופיע באתר של Orwell foundation .
|
אורות הכרך
|