|
|
עמוד:10
א ו ר ו ת ׀ 0 1 : צ ' ר ל י צ' פלי ן 0 1 צ'פלין — האיש שידע יותר מדי ? צ'פלין, מהאנשים הידועים והאהובים ביותר בעולם בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, הוא אגוז קשה לפיצוח . ככל שצללתי לתוך יצירותיו ולטקסטים שנכתבו עליהן לא מצאתי הסבר ראוי לתופעה שהתרחשה כאשר צ'פלין, עם השפם והכובע, המקל וההליכה הפינגווינית, המציא את דמות הנווד . אולי רק הביטלס, כמה עשרות שנים לאחר מכן, יצרו תופעה דומה . גם הם לא הבינו מה התרחש סביבם . ההצלחה של הנווד היתה פנומנלית . הוא היה מצחיק, כמובן, ומרגש . אך בשונה מדמויות אחרות של אותה תקופה, הוא הצליח למקד אליו את רוח הזמן, את הצייטגייסט, בצורה כמעט מושלמת . הוא ייצר דימויים ויזואליים שמוּכּרים עד היום לציבור הרחב, לא רק לאנשי תרבות ואקדמיה . הוא ידע להשתמש בסלפסטיק ובמגבלות הטכניות של היעדר צבע וסאונד כדי להציג תמונה אנושית של העולם הכאוטי שבין מלחמות העולם . ההצלחה הגדולה של צ'פלין נבעה גם בשל העובדה שלא נזקק לעזרתם של האולפנים הגדולים . הוא כתב את התסריטים, ביים את הסרטים, שיחק בתפקיד הראשי ואף כתב את המוסיקה . והוא התעשר במהירות . אבל צ'פלין היה גם האיש שידע יותר מדי . וכמו בסרטו של היצ'קוק, הוא לא הבין מה לעשות עם הידע הזה . כאשר ניסה להעביר את החמלה והאנושיות מעולם הקומדיה אל השיח הציבורי גורש למעשה מארצות הברית ויצא לגלות ארוכה, שנמשכה כמעט עד מותו . רק בערוב ימיו הוזמן להוליווד לקבל פרס אוסקר על מפעל חיים . הסרטים המוקדמים של צ'פלין, בעיקר "הנער" ( 1921 ) , "הבהלה לזהב" ( 1925 ) ו"הקרקס" ( 1928 ) , היוו חלק חשוב מהתשתית המתהווה של אמנות הקולנוע : איך מספרים סיפור, איך מצלמים אותו, איך משלבים אפקטים, איך מצחיקים את הקהל, איך מרגשים אותו . הנווד השתמש בסלפסטיק כי כך היה מקובל . לקראת סוף שנות העשרים החלו להופיע סרטים מדברים . צ'פלין, בהחלטה אמנותית ואולי גם עסקית, התעקש לשמור על הנווד אילם . הוא החליט איפוא במודע שלא להוביל את התעשייה בצד הטכני-טכנולוגי, ועבר להתמקד ביצירת דימויים ויזואליים אמנותיים ( בהשפעה ברורה של סרטים מרפובליקת ויימאר ) . הוא אף החל להעביר מסרים מחודדים יותר בסרטיו, ואלה יצרו לו, בפוליטיקה הלאומנית האמריקנית, תדמית של "קומוניסט" . הסרטים הבולטים בתקופה הזאת הם "אורות הכרך" ( 1931 ) , "זמנים מודרניים" ( 1936 ) ו"הדיקטטור הגדול" ( 1940 ) . סרטים אלה הביאו לשיא את השפעתו של צ'פלין על הקולנוע ועל התרבות והאמנות בכלל . דמות הנווד התאימה במדויק למידותיהם של האנשים . צ'פלין פחות . החמלה והאהבה נותרו ברמה הנמוכה, היומיומית, האנושית . ברמה הגבוהה
|
אורות הכרך
|