|
|
עמוד:11
יונ ת ן דור י 11 יוהאן סבסטיאן שמר איפוא על כבודו, אך התקבע כ"באך הזקן" והושווה לבנו, קרל פיליפ עמנואל, שהפך מפורסם וידוע ממנו . כאשר מוצרט אמר בהמשך : "באך הוא האב ואנחנו ילדיו" הוא התכוון לבאך הבן . רק כשבעים שנה לאחר מותו של באך הזקן, הרבה בזכות מאמציו של המלחין פליקס מנדלסון, התהפך הדימוי של באך והעולם המוזיקלי הכיר בגדולתו . הכינוי "באך הזקן" נשמר מאז אך משמעותו השתנתה . לא היה עוד צורך להבדיל בין המוזיקה המיושנת לחדשה . גם כדי להבחין בין המלחין האב לבנו אפשר היה להשתמש בביטוי הנייטרלי יותר "באך האב" . נראה איפוא כי כפי שאולי קרה לבן גוריון, הכינוי "הזקן" הביע מצד אחד הערכה והערצה לגדולתו של האדם, ומצד שני ייצר תחושה של קירבה אנושית בלתי אמצעית . משהו במוזיקה של באך, למרות הכובד הבארוקי והדתי שבה, חיבר אותו לנפשם של האנשים שהאזינו ליצירותיו . להכנס לעולמו של באך גיליון זה מסכם מסע של כמעט שנה, שבו נכנסנו לעולמו המורכב והעל-זמני של באך וניסינו להוסיף עוד קצת משלנו . ממרחק הזמן קל לנתק את באך מהמסרים הדתיים ומכובד המשקל התרבותי ולהתחבר אליו כאדם וכיוצר . זאת אכן היתה הגישה של מרבית משתתפי הגיליון . נסקור אותם בקצרה . תחילה הסיפורים . בוריס וינגר מעביר את המנחה המוזיקלית לימינו והופך אותה לסיפור אקטואלי, כמעט פוליטי . רונה ברנס מציגה את באך בעיניהן של תלמידת מוזיקה ומורתה המיתולוגית . אוריאל זיגלר כותב על יוחנן סבסטיה ב"ח, בן דמותו היהודי של יוהאן סבסטיאן באך, שכמוהו מחפש את חירותו . אוראל רבינר מציג סיפורים קצרים על פי נושאים מוזיקליים . המערכונים של נטלי דרעי מתבססים על תימות של באך . לאון פרנק מפתיע בסיפור בלשי שיש לקוראו כשברקע מתנגנת האריַה על מיתר סול . נעבור למאמרים . דוד ויצטום מציג את העומק, החדשנות והמורכבות של באך דרך "אודת האבל" שנכתבה ב- 1727 . אורי גולומב מכניס אותנו לעולם הביצועים המוזיקליים של באך ומדגים את הדימויים השונים שהוצעו למלחין . אילונה טרויאנוב נברה בעיתונים ישנים וליקטה תלונות שונות ומשונות של מבקרי מוזיקה . בקטגוריית השירה — גלי הראל נותנת פרשנות פמיניסטית ופוליטית לקנטטה ה- 140 . ריקי דסקל מתחברת לבאך דרך הצלילים והמצלול . אודי שרבני משחק עם וריאציות גולדברג . עומר ויסמן מלהטט עם מינואט . יעקב בן נתן כותב למשורר אשר עומד להשכח למשך שנים רבות, ממש כמו באך . שבתאי מג'ר מחזיר את באך אל הטבע .
|
אורות הכרך
|