אוריאל זיגלר רקוויאם לסְלוּפּצָה

עמוד:14

ארוך יותר : "אתה איש חכם ? בוא נניח, בלי לבדוק, שאתה על סף מוות, שכיב מרע שפעימות ליבו קצובות ומדודות . האם כדאי היה לך להתאמץ ולקום ממיטתך, לפשוט את בגדי הלילה וללבוש את בגדי השבת, לעטות מעיל חם, לצחצח את שינייך, ואם אשה אתה גם להתאפר קמעא, להזמין עגלון - אמבולנס ולבקש מראש שלא יצלצל בפעמון ויפריע את מנוחת השכנים, לנסוע ברחובות סלופצה חשוף לעין כל, להגיע סוף סוף אל בית החולים, לצפות להקלה ובתמורה לקבל ספחת ? אדוני, אצלי אין ניסים ואין נפלאות . ערב אחד ימותו החולים כזבובים, וביום אחר ילגמו כוס תה עם לימון ומיד יצאו שאננים לבתיהם . " וכאן יעטה פשאקרף על פניו ארשת של צניעות וחסד וימשיך : "כוחי וכוחו של המדע כולו קטנים ביחס לאמא טבע . אתה, איש חכם, ומחלותיך – אתם פאר הבריאה . ואני, רופא בבית חולים לא גדול, בעיירה צדדית, כל מה שאדע הוא לתאר במילים יפות את הסבל שלך . ומה צורך לך במילים ? " ובתרועת נצחון יסיים פשאקרף בדרך כלל כך : "איש חכם – עדיף לך להתפגר במיטתך, עטוף בבגדי השינה הנעימים, שינייך מלוכלכות ומעילך הכבד תלוי על קולב . לך הביתה, איש חכם . אין לך דבר וחצי דבר עמנו . " זהו הנאום הרגיל של פשקארף . רגיל, אלא אם מדובר בחולה שהונו מצוי בכיסו . במקרה כזה מוותר פשאקרף על הנאום ומפנה את החולה לאחד מחדרי היוקרה של בית החולים אשר משקיפים על אגם סלופצקי היפה . אחות צעירה ויפה מלווה את החולה למיטתו, פותחת את החלון לרגע ושואפת אוויר במלוא החזה כדי להמחיש את הבריאות והסיכוי להחלמה . היא רוכנת על מיטתו של החולה כדי לסדר את השמיכה ומתקרבת כך שריח הבושם החריף שלה ישאר עם החולה גם אחרי לכתה . פשאקרף יודע את מלאכתו . אלא שכאמור בסלופצה נפל דבר גדול כל כך, שגם דברי החלקות של הדוקטור לא יכלו לו . ב . השמועה המזדחלת התמיהה הראשונה התעוררה בחדר המטבח הקטן שבקומת המרתף של בית החולים . שם, בין פרחי האחיות וכוסות התה המהבילות, נרמז הדבר המוזר מכל . השיחה התחילה, כמקובל בקרב הצוות המקצועי לעילא של פשאקרף, בצורה ישירה וחסרת רגשות . דובר על האדון צ'רבונקה הקשיש, שאיש אינו יודע מה גילו . בשריפה הגדולה של בית העיריה, לפני 72 שנה, נשרפו תעודות הלידה והנישואין שלו . מאז הגיל הוא עניין לניחוש בלבד . מצבו של אותו צ'רבונקה, על פי הדו"ח שרשמה האחות שקיבלה אותו לחדר בקומה 3 היוקרתית : אינו יכול לעמוד על רגליו ללא סיוע, אינו יכול לאכול

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא