|
|
עמוד:12
א ו ר ו ת ׀ 7 : ק ב ר ט 2 1 קברטים התקיימו לא רק בברלין . בוורשה אפשר היה למצוא למשל את קברט "קווי פרו קוו" ( Qui Pro Quo ) הפולני, ולצידו "עזאזל" ו"סמבטיון" היידיים . בוינה, בלודז', במינכן, וכמובן בפריז, הועלו מופעי קברט ורביו מדי יום . תל אביב של ימי המנדט היתה גם היא זירה למופעי רביו וקברט . הראשון למסד הופעות מסוג זה ולהוציאן מבתי הקפה אל התיאטרון היה אביגדור המאירי . ב - 1927 הקים את תיאטרון "הקומקום", בסגנון הקברטים של הונגריה . אך החברה העברית המגוייסת והפוריטנית לא רצתה לראות את דמותה במראה שהציב לה המאירי . לאחר תקופה קצרה של פעילות פרשו שחקני "הקומקום" והקימו את תיאטרון "המטאטא", שהקפיד לא להתריס כנגד רוח העם . המאירי עצמו הגיע בהמשך לסף פשיטת רגל . מדובר בתופעה שחזרה על עצמה . לקברט המתריס כנגד מוסכמות ומלעיג כנגד מוסדות המדינה לא היה מקום בתרבות העברית, לפני קום המדינה וגם אחריה . אלתרמן, כותב הטקסטים הפורה ביותר של הקברט העברי, לא רצה ולא העז לחזור על שגיאתו של אביגדור המאירי . גם עשרות שנים לאחר מכן, כאשר חנוך לוין העלה את הקברט הבוטה "מלכת אמבטיה" ( 1970 ) התגובות היו קשות . חלקים מהמופע צונזרו, והצופים הפגינו והתפרעו באולם, עד שהנהלת התיאטרון החליטה להוריד את ההצגה . לוין אמנם כתב עוד כמה קברטים, אולם התמקד מאז בהעלאת מחזות . ובכן, מה לקברט ולירושלים ? ומה לקברט ולתל אביב ? מדינת ישראל, שהיא תמיד מדינה בדרך, לא ממש רצתה מופעים כאלה בתחומה . ואולי לא מדובר בתופעה ייחודית לישראל . לאחר שנות העשרים הסוערות הפכו הקברטים אביגדור המאירי
|
אורות הכרך
|