|
|
עמוד:11
יונ ת ן דור י 11 הביטוח : "אני אסע עם קלרה / אל הסהרה, אל חיות הפרא / ולי זה די ברור ש - / מהסהרה קלרה לא חוזרת . " מרסלוס שיפר סיפר על זוג, זכרי ונקבית, שהחליטו להחליף תפקידים והפכו לזכרית ונקבי . הנס צרלט סיפר על גברת מהוגנת, מהדור הישן, שחולמת לרוץ בתחתונים ועוד יותר מזה – "אני רוצה, אני רוצה / רק נשיקה אחת / מג'יגולו נחמד . . . " . ככלל, דמות האישה העסיקה רבות את יוצרי הקברט בברלין . מרלן ( או מרלנה ) דיטריך היתה הכוכבת הגדולה של התקופה, ועטתה על עצמה דמות שהיתה שילוב של פאם - פאטאל עם נוקשות גברית . הסרט שחשף אותה לעולם היה "המלאך הכחול" ( 1930 ) , בו מתוארת כניסתו של מורה קפדן לעולמה הקרקסי של כוכבת קברטים כריזמטית . "מרגל ועד ראש אני באהבה / כי זאת מי שאני, וזהו" שרה דיטריך למילותיו של פרידריך הולנדר . באופן שאינו מפתיע, אחוז גבוה מאוד מיוצרי הקברטים בגרמניה היו ממוצא יהודי . בעיר מיינץ שבגרמניה מנציחים את זכרם של אומני הקברט הדגולים ברחוב מיוחד, בדומה לשדירת הכוכבים בהוליווד . והנה, מבין אומני הקברט שפעלו בתקופת רפובליקת ויימאר וזכו להנצחה במיינץ, כ - % 40 הם ממוצא יהודי . השילוב בין רעיונות ליברליים - מהפכניים לבין האחוז הגבוה של יוצרים יהודים יכול להסביר את השנאה הגדולה של המפלגה הנאצית לקברטים . ככל שהמפלגה התחזקה, כך גברו ההתנכלויות וההפרעות למופעי הקברט . מרגע שהנאצים תפסו את השלטון ( בתחילת 1933 ) נקטעה באבחה אחת סצינת הקברטים הפרועה והתוססת . יוצרים רבים ברחו, אחרים נתפסו ונרצחו . כמה מן היוצרים ( הלא - יהודים ) הצטרפו למכונת התעמולה הנאצית . מרלנה דיטריך
|
אורות הכרך
|