פתח דבר

עמוד:13

פתח דבר | 13 ותיאוריה חברתית בבית הספר של האיגודים המקצועיים בברלין . הנה דוגמה מעשית לצמיחה טבעית של תודעה מהפכנית, לסוציאליזם שמגיע מלמטה . הדוגמה הזאת מוצלחת בין היתר משום שלוקסמבורג שומרת על עמימות מכוונת של מושג ה"המונים" – בניגוד למושג ה"פרולטריון" של מרקס, המוגדר בדיוק יחסי . כפי שמילס מציינת, היעדר התיחום המושגי, האפיסטמולוגי והפוליטי מאפשר לרוזה לא רק להחדיר את הממד הדמוקרטי לתנועה המהפכנית, אלא גם להרחיב את השורות – בפועל, תוך כדי יצירת קשרי סולידריות שונים, ובתיאוריה, כדי לא לחסום מקורות שונים של חינוך ולהדיר מהם . ההון נעזר בעוינותו המובנת והמוצדקת של הפרולטריון לעולם האקדמי כדי לשמר אותו כ"פרולטריון של בלויי סחבות", בלשונו של מרקס . רוזה לוקסמבורג הבינה היטב כיצד העוינות להשכלה ולחשיבה התיאורטית מנוצלת ככלי אנטי-מהפכני . אכן, שאלת הנעת ההמונים נותרה החידה הכואבת ביותר והקשה ביותר לפתרון מאז ראשית העידן המודרני, ובייחוד לאחר המהפכה הצרפתית ולאחר המהפכה התעשייתית . בכל רחבי העולם, מנהיגי ימין – שכבר אי-אפשר לאפיינו כך סתם במונחים המסורתיים, כגון קפיטליסטי, אימפריאליסטי, קולוניאלי או ניאו-ליברלי – זוכים היום לתמיכתו של ציבור ענק מקרב כל המעמדות, לרבות מעמד הפועלים . בישראל, שיכרון הציבור נעשה כעת גזעני ורצחני בעוצמה חסרת תקדים, ובשיכרון הזה חדורים בעלי הון, אינטלקטואלים בורגנים, אמנים ופועלים גם יחד . את המהלכים הגיאו-פוליטיים של זמננו קל יותר לאפיין כהיעלמותה של כל בושה, הערצת אלימות ובוז לחולשה, מאשר על פי תיאוריות סדורות ומדעיות באופיין – תקופה של אסונות . התזה האחת-עשרה והאחרונה של "תזות על פוירבך" היא המפורסמת מכולן : "הפילוסופים רק פירשו בדרכים שונות את העולם ; העניין הוא 9 אמנם אפשר לקרוא זאת כקביעה שעם האידיאליזם המוחלט לשנותו " . של הגל ( ואולי גם עם התגובה המטריאליסטית אליו ) תמה עבודת ההמשגה והגיע הזמן לפעולה . בקריאה כזו, ניצבות זו מול זו שתי ספֶרות זרות : התיאוריה והפרקטיקה . בתזה השנייה, לאחר שמרקס מותח ביקורת

הוצאת גמא


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר