|
|
עמוד:9
פתח דבר | 9 אמנם הגבול התיאורטי של 'הצבר ההון' אינו יכול להציע ניבוי מפורט של אופני הקריסה, אבל הניתוח שלו במסגרת הסוציאליזם המדעי בהחלט מבהיר מדוע תתקיים לעולם דיאלקטיקה בין ההכרח ההיסטורי לפעולה הפוליטית האישית והמעמדית, ומדוע נדרש – וגם מתאפשר – משום כך מאבקם המהפכני של ההמונים במהלך האסימפטוטי של קריסת הקפיטליזם . המסגרת התיאורטית הזאת מציעה גם ביקורת, דהיינו ניתוח שלילי של האלטרנטיבות המוצעות . שורש המחלוקת בין לוקסמבורג לברנשטיין אינו נוגע למהלכים הטקטיים, אלא לתפיסת החירות והתגלמויותיה, ומחלוקת זו מאפיינת את חיינו הפוליטיים כאז כן היום . את הקפיטליזם המופרע של זמננו מאפשרות בין היתר המפלגות והתנועות הפוליטיות הדוגלות בעמדות "מתונות", ברפורמות הדרגתיות ובתיקונים פנימיים, במקביל לדיבור נבוב על "צדק חברתי" כאוטופיה . שוב ושוב אנחנו עדים לתקיפה המכוונת של התפיסות הסוציאליסטיות הנחרצות מצד תנועות החותרות לפשרות – דהיינו למרכז המדומה, הגולש ימינה ללא הרף . ואולם, כזכור, "פרידריך אנגלס אמר פעם שהחברה הבורגנית עומדת בפני דילמה : או מַעֲבָר לסוציאליזם או נסיגה לברבריות . . . . אם נביט סביבנו ברגע זה, נבין מה משמעותה של נסיגת החברה 3 רוזה לוקסמבורג בחנה את הדילמה הזאת במהלך הבורגנית לברבריות" . מלחמת העולם הראשונה באמצעות הצגת הקשר ההדוק בין התמוטטות האינטרנציונל לבחירתה של הסוציאל-דמוקרטיה בקידום האימפריאליזם ו"אורגיות המלחמה", כלשונה . היום ברורה אף יותר בחירתו של השמאל ה"מתמרכז" ( המיימין למעשה ) בקפיטליזם הקולוניאליסטי-מיליטריסטי, וגם ברורות מאוד השלכותיה הרות האסון של הבחירה הזאת, ברחבי העולם ובישראל גם יחד . מי שאינם חותרים באופן ברור לעתיד של שוויון וחירות לכול , הם האחראים הראשיים לברבריות המחריבה את החברה האנושית ואת הטבע כאחת . רוזה שילמה כידוע בחייה ממש על התעצמות המגמה הזאת . הזרם ה"מתון" בגד בה, כשם שבגד במעמד העובדים כולו . במקביל לניתוח הפוליטי הנוקב, רוזה לוקסמבורג חושפת גם את שקר האוטופיזם כעמדה פילוסופית מפוקפקת, כמבנה מושגי רעוע . היא הבינה
|
|