|
|
עמוד:11
11 וגם אחרים, כמו למשל אלו של הנס כריסטיאן אנדרסן ושל האחים גרים, מהם שאבה דיסני את החומרים לסרטים, ובאופן רגיל אנחנו מתייחסים אליהם בקלות ראש ואומרים לעצמנו, אלו הם ׳סיפורי פיות׳ ומקטלגים אותם תחת הסוגה ״לילדים בלבד״ . לא כך התחנכה אמינה שאה . המסורת של מספרי סיפורים הייתה, ועדיין קיימת, בכל מקום במזרח התיכון ובמרכז אסיה, זאת למרות התקופה בה נוצרה, כמו שקרה בארצות רבות, הערצה מוגזמת החולפת עם הזמן למערב, שגרמה ליחס של שוויון נפש שלא לומר עוינות כלפי העושר של המסורת המקומית הקדומה . אבל בבתי התה, ברדיו, ובכפרים, סיפורים אלה סופרו שוב ושוב, ומה שתמיד היה חשוב יותר מכל זה שהם לא יהיו חדשים, אלא שיפיחו בהם חיים חדשים בידי אותה אומנות ייחודית של מספר סיפורים בזמן אמת . אמינה שאה הייתה מאז ומתמיד מספרת סיפורים, לא רק בגלל שזה היה ״בדם שלה״ אלא בגלל שהיה לה קול נפלא והיא למדה כיצד להשתמש בו כדי להפיח חיים בסיפור בדוגמא אישית . בהדגימה הלכה למעשה את החוק שאומר שאנחנו מושכים אלינו את הדומה לנו, לטוב ולרע, כך היה בכל מקום אליו הלכה, נראה היה שאנשים הכירו אותה מתוך אינסטינקט, והתחילו גם הם לספר לה סיפורים . היא ערכה מסעות למקומות מיוחדים ויוצאי דופן, חצתה גבולות גאוגרפיים ומחסומים מעמדיים בדרך שרק מעטים היו מסוגלים לעשות . משפחתה נחשבה כמשפחה מכובדת במזרח, ובלי שום קשר לפוליטיקה, לאומיות או קנאות דתית צרה, היא גילתה שממשלות מהפכניות הזמינו אותה לבקר אצלן ועשו לה קבלת פנים חמה ממש כמו גם למלכות ומלכים . היא הייתה מקובלת בין הנשים שעטו רעלות, כמו גם במגורי הנשים ובהרמונות, כי הבינה היטב את חייהן, על היתרונות והחסרונות שלהם, ובנוסף הייתה מוערכת מאוד גם על ידי נשים משוחררות כי חייה היו חיים של חופש והרפתקאות . לדוגמא, באנגליה במהלך מלחמת העולם השנייה מילאה תפקידים שניתן לומר
|
|