|
|
עמוד:יב
דיאלוג יי הקוסמולוגיה הגיאודינמית וההליוצנטרית של קופרניקוס ושכנוע הציבור הרחב בנכונותה . באותן שנים הרבה להסביר, בעיקר בעל פה בשעת הרצאות ושיחות עם נכבדים שונים, את יתרונותיה האסטרונומיים והפיזיקליים של תורת קופרניקוס, ואף הביע תמיכה בכתב בהשקפה זו בחיבורו מ- 1613 מכתבים על כתמי השמש . תגליותיו המרעישות של גלילאו באמצעות הטלסקופ, שפורסמו לראשונה בשני החיבורים האלה, מתוארות בהרחבה מעל דפי דיאלוג . במקביל הוא עמל על ניסוח עקרונות פיזיקליים שיצדיקו את שיטת קופרניקוס או לפחות יפריכו את ההתנגדויות הרווחות לשיטה זו, שנשענו על פיזיקת אריסטו . לפי שעה נמנע גלילאו — שהיה אדם זהיר מטבעו — מכל עיסוק בהיבטים התיאולוגיים של השקפת קופרניקוס, שסתרה בבירור את הפרשנות המילולית של כמה פסוקים מכתבי הקודש, שמהם עלה שהארץ נייחת והשמש היא המצויה בתנועה . אך בסוף 1613 החליט גלילאו להפר את שתיקתו בסוגיה תיאולוגית זו, ובכך התניע את גלגלי ההתנגשות בינו ובין הממסד הכנסייתי — השתלשלות העניינים המכונה "פרשת גלילאו", שהסתיימה בהרשעתו במשפט האינקוויזיציה ב- 1633 בשל תמיכתו בהשקפת קופרניקוס מעל דפי דיאלוג . בעקבות פרשה זו, שתידון בהרחבה להלן, נגזר על גלילאו מעצר בית עד יום מותו . ב- 1638 ראה אור ספרו שני מדעים חדשים , וארבע שנים לאחר מכן מת בביתו שבארצ'טרי, סמוך לפירנצה . מבנה הספר וסגנונו דיאלוג הוא בעצם שיחה המתנהלת בין שלושה משתתפים . שניים מהם — אלה המוצגים באופן חיובי בעליל — נושאים את שמותיהם של ידידים אמיתיים של גלילאו שלא היו עוד בין החיים בעת פרסום הספר : פיליפו סאלביאטי מפירנצה וג'יובן פרנצ'סקו סאגרֶדו מוונציה . הדובר השלישי — המוצג באורח נלעג למדיי — נקרא על שמו של פרשן ידוע של פילוסופיית אריסטו שחי בשלהי העת העתיקה, סימפליקיוס בן המאה השישית . סאלביאטי הוא המשתתף המרכזי והבכיר, המייצג את המחבר ומפליא לפרט את יתרונותיה וסגולותיה של השקפת קופרניקוס ; סאגרדו — שעמו קל לקורא הממוצע להזדהות — מייצג את האדם המשכיל, הפתוח לדעות חדשות ומתלבט, כביכול, בין שיטת קופרניקוס לשיטת תלמי, אך
|
|