|
|
עמוד:יא
מבוא יי זו הצליח לתאר לראשונה ובאופן גיאומטרי מדויק את מסלולו הפרבולי של קליע הנזרק לאוויר ( בהזנחת התנגדות האוויר ) . גלילאו פרסם הישגים אלה רק שנים רבות לאחר מכן, ב- 1638 , בספרו שני מדעים חדשים . הסיבה שבגללה המתין גלילאו שנים רבות כל כך עד שפרסם את תגליותיו החשובות קשורה למכשיר הפלא שזה עתה הומצא, ועתיד היה להסיט את תשומת לבו של גלילאו מפיזיקה לאסטרונומיה ולשנות את מסלול חייו מן הקצה לקצה : הטלסקופ . בניגוד להתרברבותו — גם מעל דפי דיאלוג — לא הוא המציא את המכשיר הזה, אך בהיותו ממציא מחונן ומהנדס מוכשר עלה בידו להבין את דרך פעולתו של טלסקופ פשוט שהומצא בהולנד והתגלגל לידיו ב- 1609 והגדיל פי שלושה בערך, ולבנות מכשיר יעיל הרבה יותר, שהגדיל פי שלושים . הטלסקופ שינה את חייו של גלילאו בכמה מובנים . הוא הציע אותו תחילה כתשורה למנהיג ( ה"דוֹגֶ'ה" ) של ונציה, לשימוש צבאי : הטלסקופ אִפשר לגלות ספינות אויב המתקרבות לחוף שעתיים לפני שאפשר היה לצפות בהן בעין בלתי מזוינת . בתמורה זכה בהעלאה ניכרת בשכר שקיבל כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת פדובה . אבל גלילאו הבין עד מהרה שאפשר להפנות את הטלסקופ גם לכיוון השמים, ועלה בדעתו לחפש בעזרתו רמזים לנכונותה של התיאוריה שכבר כבשה את לבו למעלה מעשור קודם לכן — השקפת קופרניקוס . תקוותו לא נכזבה : בעזרת הטלסקופ נפלו בחלקו תגליות משמעותיות ( ראו להלן ) , שאמנם לא הוכיחו חד-משמעית את צדקת טענותיו של קופרניקוס, אבל חשפו טעויות חמורות של תלמי ושמטו את הבסיס מתחת להתנגדויות שהיו שגורות בפיהם של מתנגדי קופרניקוס . רוב התגליות הללו הועלו על הכתב בחיבור שפרסם גלילאו ב- 1610 בשם המסר הכוכבי — חיבור שזכה להצלחה מסחררת והפך את גלילאו במהירות הבזק מפרופסור כמעט אלמוני למתמטיקה למדען ששמו נישא בפי כל משכילי אירופה . גלילאו המשיך לנצל את התהילה שזכה לה הודות למכשיר הפלא האופטי, וארגן לעצמו שיפור נוסף במעמדו : הוא חזר לטוסקנה מולדתו, ושם לא כיהן עוד כ"מתמטיקאי" גרידא אלא צירף לעצמו את התואר "פילוסוף" — הוא מונה למתמטיקאי ולפילוסוף של חצר בית מדיצ'י בפירנצה . משרה חדשה זו שחררה את גלילאו מחובות ההוראה שייגעו אותו בפדובה — ובכללן הוראתה של קוסמולוגיה שבה כבר לא האמין — ואפשרה לו לפנות את מיטב זמנו ומרצו למה שהגדיר כמשימת חייו : הגנה על
|
|