|
|
עמוד:ב
התגשמות של בבואה ב של בת - מרימ שוכנת "מְקֻפֶּלֶ ת" "בִּכְ חוֹל חָלָ ל לֹא - מִזֶּ ה" ; הווה אומר : בשמימיות אחרת, לא - מוכּרת, זו "מֵ עוֹלָ מוֹת נַעַלָמִ ימ" שמ "יַ ד אֶ לֹהִ ימ חַמָּ ה מְ�ַלְ�ֶלֶת" את הגיג ארצ - ישראל הקדוּמ . הגיג זה, השרוי בעלפונו, הינו "מַחְשֶבֶ ת אֵ ל הַ יּוֹצֶרֶ ת" ועקבות האל בארצ "נִרְעָדִ ימ, פּוֹעַמִ ימ", חיימ אפוא . הארצ כמוה כתעלומה, "מִתְגַּלֵּ ית - נֶעֶלֶמֶ ת", לא - נתפ�ת . המשוררת משרטטת קווי נופ של הרימ ומדבר, רצועת חול ודמות גמל ודומה כי הכול מרחפ ונפוג . אכ מנ הארצ עולה קול . האדמ הבא בה והקשוב אליה יכול לשמוע כי היא הומה בהמיה חרישית, "כַּכִּ נּוֹר הָרָ דוּמ" . זה כינורמ של לוִיִּ ימ בעת היות בית - המקדש ורָ דמ בשנות גלות . והנה הוא כמו שב לחיימ, כבר נשימות ראשונות . המילימ מעלות את תמונות האבלימ ואת קול הבכי שעלה מנהרות בבל, חולמימ את חלומ שיבת שבותה של ציונ . "לִבְ כּוֹת עֶ נוּתֵ כְ אַנִ י תַנִּ ימ" כתב המשורר ר' יהודה הלוי 3 בשירו - קינתו "ציונ הלא תשאלי", "וְעֵ ת אֶחֶ לֹמ / שִ יבַ ת שְ בוּתֵ כ - אַנִ י כִ נּוֹר לְשִ ירָיִ כְ" . ביומ - זה של שירת בת - מרימ נמוגה ההמיה "בִּרְ�ִ י�ֵ י זְהָרִ ימ וְ אוֹרוֹת" . עתה מוּארת הארצ בחזונ העמ "הַנִּדְלָ ק וְנִשָּ א / וְ זוֹרֶ ה כְּמִ יהַ ת פְּ דוּת" . אל מחשבת האֵ ל מצטרפ מעשה האדמ, בנ עמ ישראל . המילימ "הַ חוֹזֶרֶ ת להשתקפ" מורות על שייכותנ לזמנ ; על דבר שהיה אי - אז, בעבר כלשהו, והנה הוא שב בעכשיו - זה של המשוררת ועַ מהּ . כלומר, אפ שהיה וכמו חלפ זמנו, הריהו קיימ קיומ שבּרוח וניתנ להשיבו ולהרכיבו עמ חומר - להגשימו . העמ חוזר אל תוכני העבר הקדומ ומעוררמ מחדש . ניתנ לומר כי מנהג עשה לו עמ ישראל . מאז גלה מארצו עד קומ המדינה, היה מבקש לעצמו את העבר הקדומ . וכיצד ישיבוֹ ויעוררוֹ בקרבו ? ובכנ, היה מדמה אותו לפי תמונות של זֵ כר שהועברו - נמ�רו לו מאבותיו ונצטיירו בו . במשכ אלפיימ שנות גלות ראה בעיני רוחו ; בבואה דבבואה ראה, של ארצ - ישראל ושל מעמדימ מכוננימ שגיבשו את זהותו היהודית . והוא הותירמ בדימוייהמ, כמרחפימ בעולמות עליונימ . בשלהי המאה ה - 19 החלו הדימויימ יורדימ ומבקשימ את קרקעמ . בעשורימ הראשונימ של המאה ה - 20 מתחילה הארצ להשתקפ כבבואה מִדרגה ראשונה של ארצ גשמית . ועמ מעשה הבּנייה והפרחת השממה, כבר עולמות תחתונימ . בכל אירוע של היזכרוּת המבט כמו �ב אחור ; האדמ מתרחב מנתוני - העבר המצטרפימ אל ההווה בכוונת מכַוֵ נ . העמ היהודי החי בארצות הגולה ונכ�פ לארצ
|
|