|
|
עמוד:ג
ג מבוא אבותיו, בגעגועיו הוא מחיה את עברו . אכ על - מנת שיחזור דבר וישתקפ שוב, יש הכרח בַּזְ כירה אותו . להיזכרוּת דרוש ידע . זו הידיעה את תוכנ - הזֵ כר שיש להעלותו ולעוררו לחיימ כדי ליצור תנועה פנימית . מתנועה זו תתרגש הנפש ותתחזק זיקתה אל הדָ בר, הרוח ילוּבּה ובתורמ יניעו את האדמ לפעולה . מדובר לא רק בידע שמתוכ ני�יונ . בהליכה ל�וקרט� ב מינונ מינונ לאפלטונ 4 נמצא את הטיעונ הבא : הנשמה ] . . . [ מאחר שהיא נצחית ושהתהוותה פעמימ רבות, ומאחר שראתה את כל הדברימ שבעולמ ] . . . [ לפיככ אינ אפ דבר אחד שלא למדה מאז ; ועל - כנ אינ פלא שהיא יכולה להיזכר גמ בשלמוּת וגמ בשאר הדברימ, שכנ ידעה אותמ גמ קודמ - לכנ . כי מאחר שאחיד הוא הטבע כולו, ומאחר שהנשמה למדה לדעת את הכל, אינ מה שימנע מבנ - אדמ אשר נזכר רק בפרט אחד - ולזה קוראימ בני - אדמ 'לימוד' - לגלות את כל שאר הדברימ בעצמו, אמ רק יהיה אמיצ ולא יִלאה בחיפּושו ; כי אינ חיפוש ואינ לימוד אלא היזכרוּת בלבד . ר"ל : שבנשמת כל יחיד אגור הזֵכר האנושי הקולקטיבי וזה הנותנ . תוכני הזֵכר שרויימ ברבדימ העמוקימ של האנושות ; המ טווּיימ בה ולכנ ניתנ להעלותמ בהווה, בכל הווה, ולהביא יחיד וקולקטיב לידיעת העבר . אכ תנאי להיזכרוּת, אומר �וקרט�, שיהא האדמ 'אמיצ' ברוחו ושיתמיד בחיפושיו . אדמ ועַמ שיִ משכו ידיהמ מנ החיפּוש בעברמ ובני�יונמ, יצטרכו ללמוד מחדש שוב ושוב את לִקחָמ . תוכני - הזֵכר שמוּרימ עבור הנזכּר המבקש אותמ ; חושיו, הכרתו, הכוח האינטואיטיבי שבו, כל אלה מ�ייעימ לו בהעלאתמ עבור זמנו - שלו . לענייננו, הנזכרימ המ היהודימ המעלימ את תוכני הזֵכר השזורימ בתודעה היהודית . נראה כי היהודימ נושאימ את תולדותיהמ בקרבמ בבחינת מורשה שעוּררה מדי יומ בכל דור מתוכ כוונת האבות להנחיל לבניהמ מ�ורת וכנ משומ הרצונ להיאחז בשורשימ לא - חומריימ במָקומ של גלות ופזורה . הזֵכר, רישומו נטווה בתודעה לא משומ נוכחות חומרית אלא באמצעות הכוח המדַמה אשר התאווה לראות את מראות העבר ולשמוע את הקולות מאז . הדמיונ הוא שהופעל בעוצמה עמ קריאת המילימ מ�ִ פרות הקודש, מהתנ"כ ומהתפילה והנ שהעלו את דמות ארצ - ישראל, מ�ַ פרות את קורות העמ בארצו, את נבואת הגלוּת ואת חזונ השיבה . המילימ הנ שהעלו את התמונות נוכַח עיניהמ - תמונות מחשבה ונפש, והכוח המְדמה הִנפּישמ .
|
|