|
|
עמוד:10
10 | תרפיסט בכיס תובנה פורצת דרך זו עוררה בי מוטיבציה ללמוד להיות פסיכולוגית-תרפיסטית בעצמי . כל הנשים במשפחתי הן תרפיסטיות . כל אחת ואחת מהן . אמא שלי תרפיסטית, אחותי תרפיסטית, כל ארבע דודותיי הן תרפיסטיות . סבתא שלי הייתה אחת הנשים הראשונות שלמדו פסיכולוגיה באוניברסיטה באנגליה . אפשר לומר שגדלתי בכת טיפולית . כך שאין פלא שבסופו של דבר השלמתי דוקטורט בפסיכולוגיה והמשכתי בהתמחות פסיכותרפיסטית . זה בדם שלי, הלכה למעשה . אמנם לפעמים זה מעצבן ביותר וגורם למפגשים המשפחתיים שלנו להיות כבדים למדי, אבל זה גם יצר אצלי אהבה והערכה למצב האנושי, ובסיס מוצק של הבנה בבריאות נפשית ובאופן שבו טיפול עובד . בכל זאת, רק לאחר שעברתי בעצמי טיפול והפכתי בעצמי למטפלת, הבנתי את הנקודה היסודית הזאת : לרובנו אין שמץ מושג מהי הבעיה האמיתית . בתרבות המערבית המודרנית אנחנו נוטים להאמין שהחשיבה המודעת שלנו שולטת בעניינים . אבל במציאות, דווקא הלא-מודע שלנו הוא זה שמנהל את ההצגה . הוא קובע כיצד אנחנו מגיבים לדברים, מדוע אנחנו חרדים, מדוע אנחנו סובלים מדחיינות, מדוע אנחנו מעדיפות גברים שמתנהגים אלינו רע, מדוע נשים יוזמות מלחיצות גברים, מדוע אנחנו נחושות להצליח בעבודה, מדוע אנחנו לא נרדמים, מדוע אנחנו חברות תומכות, מדוע אנחנו דוחפים לעצמנו אוכל גם כשאנחנו מלאים, מדוע אנחנו חושבות שכולם שונאים אותנו ; מדוע אנחנו מרגישים, חושבים, עושים — כל דבר שהוא . זיגמונד פרויד תיאר את התודעה כקרחון — התודעה המודעת היא עשרת האחוזים הגלויים לעין, אבל מתחתיהם ישנם תשעים אחוזים נוספים של הקרחון, שהם הלא-מודע שלנו . וכן, נכון, פרויד היה מעט בעייתי, אובססיבי לסקס, והיה לו הרגל לצאת עם המטופלים שלו לחופשות ( מוזר, נכון ? ) , אבל כמה מהרעיונות שלו היו מבריקים והם עדיין נכונים כיום . רבים מאיתנו מסתובבים בעולם כשבאמתחתנו כל מיני בעיות
|
|