|
|
עמוד:13
| 13 מבומ והפרדת הרשויות . אני מראה כיצד נבנו המוסדות הדמוקרטיים המרכזיים בארץ ומה היה תפקיד בית המשפט העליון במערך מוסדי זה . החלק השני של הספר עוסק ב"מהפכה החוקתית" של שנות התשעים . אני מתאר את נסיבותיה ואת מרכיביה הראשיים, לפי תפיסתי . כפי שנראה, עיקר המהפכה החוקתית לא היה בשינוי תפקידו של בית המשפט העליון, אלא בשינוי היחסים בין הממשלה לבין הכנסת : הממשלה הפכה למוסד הנבחר החשוב היחיד במדינת ישראל . את התפתחות הסמכויות של בית המשפט העליון ואת הפסיקות המרכזיות שלו צריך להבין על רקע שינוי זה . החלק השלישי של הספר עוסק במהפכה שכנגד שמתהווה לנגד עינינו בשנים האחרונות . אני מנסה להסביר את הסיבות לה ואת ההקשר הבינלאומי שלה . אני מנתח את תופעת הפופוליזם כפי שהיא מתבטאת בישראל, בייחוד בחקיקה, ואת תגובת בית המשפט העליון לחקיקה זו . בין השאר אני דן בחוק הנכבה, בחוק ההדחה ובחוק הלאום . בחלק הרביעי של הספר אני מנתח שתי סוגיות המצויות היום במרכז הדיון הפוליטי-משפטי : פסקת ההתגברות ומינוי שופטים . אני גם מציג פתרונות אפשריים לחילוקי הדעות לגביהן . הפרק האחרון בחלק זה מציע עוד כמה שינויים במוסדות המשטר בארץ . אלה נוגעים לנושאים שלא עומדים במרכז הדיון הציבורי אך קבלתם עשויה לתרום לפתרון כמה מהבעיות של הדמוקרטיה הישראלית . כמו שכבר ברור, כנראה, לקורא דק ההבחנה, אינני ניטרלי לגבי רבים מהשינויים שמבקרי בית המשפט מציעים . אני סבור שיש לשמור על סמכותו של בית המשפט העליון וכי ביטול סמכות זו יפר איזונים עדינים שהתפתחו בדמוקרטיה הישראלית לאורך השנים . אין זה אומר כי אני תומך במצב הקיים בכל מקרה ומקרה . פעמים רבות אני מציע הצעות לרפורמות מאוזנות ומידתיות יותר, לדעתי, מאלו המקודמות על ידי גורמים שונים .
|
|