|
|
עמוד:10
מלחמות הבג״ץ | 10 בלעדי לכנסת ולממשלה, הם מתנהגים כגילדה מאוחדת ודורסנית, לא מסוגלים לקבל ביקורת כלשהי ויוצאים לקמפיינים בוטים נגד הדרג הנבחר" . מהעבר השני ניצבים מגיני בית המשפט . "אם המגמה הנוכחית תימשך או תחריף, היא עלולה להביא לסכנה שבספרות המשפטית קוראים לה 'עריצות הרוב׳״, אמר פרופ' אהרן ברק, הנשיא המיתולוגי של בית המשפט העליון, בראיון עיתונאי . ולפי פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, חקיקת פסקת התגברות — אחת ההצעות המשמעותיות ביותר לשינוי — "עלולה להיות מכת מוות למשפט החוקתי" . בעיני שני הצדדים, אם כן, השינויים הנדונים במעמדו ובסמכותו של בית המשפט העליון קריטיים לעתידה של הדמוקרטיה הישראלית . בניגוד לסוגיות אחרות הנוגעות לעתידה של מדינת ישראל, הדיון הזה אינו שמור רק למומחים . מושגים כמו "חוקי היסוד" ו"פסקת ההתגברות" — הצרה והרחבה — ומוסדות כמו "הוועדה למינוי שופטים" מופיעים רבות לא רק בעיתונות המודפסת, המקוונת והמשודרת אלא גם ברשתות החברתיות . מצד אחד, השיח הזה מבורך . הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה היא חוסר התעניינות של הציבור . כאשר אזרחים חסרי עניין במוסדות הדמוקרטיים, האחרונים הופכים להיות גופים טקסיים בלבד — עיקר מהותם במסורת שהם מייצגים, ולא בתוכנם . מצד שני, השיח הנרחב על מעמדו של בית המשפט העליון גם רידד במידה רבה את הדיון . זה הפך לוויכוח אמוציונלי בין שני מחנות מובהקים . לטענת המחנה שבדרך כלל מזוהה עם הימין, המנצח בבחירות נבחר להוביל את המדיניות, ולכן לא ייתכן ששופטים שאינם נבחרים בידי הציבור יגבילו את הכנסת ואת הממשלה . דמוקרטיה, לפי הטיעון הזה, היא הכרעת הרוב . לטענת המחנה השני, שבדרך כלל מזוהה עם השמאל-מרכז, הדמוקרטיה הליברלית מבוססת על ערכים מסוימים, בהם הגנה על
|
|