|
|
עמוד:12
נעם גדרון ויניב רוזנאי 12 על משבר הדמוקרטיה — עומדות דוגמאות אחרות, ומוכרות הרבה פחות, השומרות על יציבות דמוקרטית גם בתנאים קשים . כפי שסיכמו חוקרי הדמוקרטיה סטיבן לויצקי ולוקאס ווי, "ארמניה, קולומביה, גמביה, ליבריה, מלזיה, מולדובה, נפאל, סנגל, סיירה ליאון וסרי לנקה נקטו צעדים לחיזוק הדמוקרטיה ב- 15 השנים האחרונות, אבל מקרים אלו, שזכו לתשומת לב מועטה יותר — הן מאנשי תקשורת והן מחוקרים — לעומת מקרים מוכרים של נסיגה דמוקרטית במדינות כמו הונגריה, 3 ואכן, מחקר השוואתי מצא שמתוך 40 טורקיה וונצואלה" . ממשלות פופוליסטיות באירופה ( בעיקר מימין ) ובאמריקה הלטינית ( בעיקר משמאל ) מאז 1985 , רק בשבעה מקרים חלה 4 בסופו של יום ומנקודת מבטהידרדרות דמוקרטית של ממש . השוואתית — הדמוקרטיה ניצבת בפני אתגרים רבים, לא בפני קריסה . לפחות בינתיים . המתח הזה קיים גם בישראל . הדמוקרטיה הישראלית ידעה אתגרים רבים מיום היווסדה, ולא פעם התקשתה לממש את האידיאלים המוצגים בהכרזת העצמאות . אתגרים אלו התעצמו בעשור האחרון, כאשר ממשלות נתניהו פעלו לצמצם את מרחב הפעולה של ארגוני חברה אזרחית שהציגו עמדה ביקורתית כלפי הממשלה . בינואר 2023 עלה המאבק על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית שלב, כאשר ממשלת נתניהו השישית הציגה תוכנית מקיפה לשינוי סדרי השלטון ועיצובה מחדש של מערכת האיזונים והבלמים, במטרה לרכז סמכויות בידי הרשות המבצעת ( הממשלה ) ולהחליש את שומרי הסף ואת הרשות השופטת ( בעיקר, אך לא רק, את בית המשפט העליון ) . כאמור,
|
|