|
|
עמוד:11
פתח דבר | 11 בן-שאול, נורית יערי ורות קנר — בפיתוחן של תוכניות הוראה חדשניות המשלבות יצירה ומחקר בלימודי התיאטרון לתואר שני ושלישי באוניברסיטת תל-אביב, בתמיכת קרן יד הנדיב . באחד הסמינרים במסגרת זו, שבו מחזות הלימוד של ברכט היה הנושא העיקרי, שיתפתי בתור מורה את במאי התיאטרון עירא אבנרי, שהיה אז תלמיד מחקר שלי . עירא אבנרי, שבינתיים סיים את הדוקטורט שלו על הפרפורמטיביות של סוקרטס כפילוסוף כפי שהיא באה לידי ביטוי בכמה דיאלוגים של אפלטון שעלילתם מתרחשת בבית פרטי באתונה או בסביבתה, הוא גם המתרגם של הספר הזה לעברית . מלאכת התרגום שלו הייתה המשך ישיר של הדיאלוג המתמשך בינינו, ואפשרה לי לתקן טעויות ואי-בהירויות במקור האנגלי, לנסח מחדש כמה דברים עקרוניים וגם להוסיף כמה גילויים ותובנות שנוספו בשנים שחלפו מאז יצא הספר לאור לראשונה . השינויים העקרוניים יותר שנעשו בתרגום העברי הם הדיון בהופעת ה'מלאך' בסצנת הפתיחה של ההצגה 'אימא קוראז' וילדיה' של ברכט, שהועלתה בברלין בבימויו כמה שנים אחרי מלחמת העולם השנייה ( עמ' 217 - 221 ) , והפרשנות של סיפור הקבצן מתוך המסה של בנימין על קפקא, המסיימת את הספר ( עמ' 238 - 242 ) . אני מודה לו על הלבוש העברי של הספר, על ההערות וההבהרות שלו שהעשירו את החיבור המתורגם, וגם על כך שמצא ושילב את התרגומים לעברית של הטקסטים שאני מצטט בספרי באנגלית . שילוב זה מעגן בתוך התרבות העברית את הדיאלוג בין העולם הפילוסופי ובין עולם היצירה התיאטרונית של הספר ומביא לידי ביטוי עמוק את העובדה שהספר נכתב בתוך התרבות הזאת, החשובה לי כל-כך . תודה לעורכת הלשונית רותי שמעוני ולאנשים שקידמו את פרסומו של התרגום העברי של הספר : חיים גולדגרבר, אילנה פרדס ואורית אלירז, אילנה טוקטלי ואליי קורנצקי ממוסד ביאליק . כשיצא הספר לאור ב- 2010 הקדשתי אותו לעלמה, הנכדה הבכורה של גלית ( חזן-רוקם ) ושלי, בת לנעמה ולאיתמר, שהייתה אז בת ארבע . מאז נולדה לה אחות, יסמין, ונולדו עוד שתי נכדות, איה ונעמי, בנות לאריאל ולקאנדיס . התרגום לעברית מוקדש לארבעתן ודרכן — להוריהן ולסבתן . פרדי רוקם ירושלים, ינואר 2022
|
|