|
|
עמוד:11
מב ו א | 11 בדיוניהם של אוארבך ובנימין בכרכי הרומן "בעקבות הזמן האבוד" של מרסל פרוסט ובשירת "פרחי הרע" של שרל בודלר . שני המחברים עסקו — במובלע ( אצל אוארבך ) או במפורש ( אצל בנימין ) — בשאלת הספרות ויום הדין, והיטיבו לדון בהוויה ההיסטורית ובתזת החילון מתוך זיקה לעקרונות הסדר המשיחי . שניהם מבטאים בעבודותיהם את השלב האחרון בתולדות ההגות 6 היהודית-גרמנית במאה העשרים — הגות בסימן הגלות . בשנות העשרים שקד אוארבך בעיקר על מחקר של כתבי דנטה ותחילה פרסם את הרשימה "לרגל חגיגות דנטה" ( 1921 ) ואת המסה על תרגומיו של שטפן גאורגה לכתבי דנטה ( 1924 ) . חיבורו הגדול של אוארבך על דנטה ( חיבור ההסמכה ) , בהנחייתו של לאו שפיצר ( Spitzer ) , ראה אור בשנת 1928 וכותרתו הייתה "דנטה, משורר העולם הארצי" . בחיבור זה טען אוארבך שהחידוש בשירתו של דנטה היה בהיותה שירת החיים הארציים, שירת הזמן והמרחב המצוי, והוכיח כי על אף זיקתה העמוקה לטופוס הנוצרי ולסדר האסכטולוגי הצטיינה שירתו של דנטה בתנועה ובחיוניות ובישרה את ערכי השירה של העת החדשה . פרשנותו של אוארבך לשירתו של דנטה עדיין הייתה חסרה אז את התזה הפיגורלית שהייתה עתידה להבשיל כעבור עשר שנים . ואולם כבר בחיבור זה השכיל אוארבך לעמוד על המתח הפורה בין הדוגמה הנוצרית ( שדנטה "המאמין" לא כפר בה ) ובין הדינמיות של השירה — התנועה, התמורה ויחסי החליפין . פרסום זה זיכה את אוארבך בתעודת הסמכה להוראה באוניברסיטה גרמנית, ובשנת 1929 התמנה לפרופסור במחלקה לבלשנות רומאנית באוניברסיטת מרבורג . אוארבך החליף את מורו, שפיצר, שנחשב — לצדו של קרל פוסלר ( Vossler ) — לאחד מגדולי חוקרי הבלשנות והספרות הרומאנית בעולם הגרמני באותה העת . בין אוארבך לשפיצר שררה מחלוקת גלויה בשאלת המתודה הפילולוגית . חידושו העיקרי של אוארבך היה כאמור שילובה של הפרספקטיבה ההיסטורית במחקר הבלשני, בניגוד להשקפתו של שפיצר . התאוריה שרווחה בפילולוגיה ובמחקר הספרות בזמנו של אוארבך, וזכתה לתמיכת עמיתים בכירים כגון פוסלר וארנסט רוברט קורציוס ( Curtius ) , דנה ביצירה בעיקר כמערכת לשונית וספרותית אוטונומית . ואילו אוארבך, לצד חוקרים אחרים בני דורו כגון ורנר קראוס ( Krauss ) וויקטור קלמפרר ( Klemperer ) , סימן במחקריו נקודת תפנית בחקר הספרות הרומאנית כשכלל 6 לקריאה נוספת על הזיקה בין אוארבך לבנימין ראו : Robert Kahn, “Eine ‘List der Vorsehung’ : Erich Auerbach und Walter Benjamin”, in : Treml and Barck ( eds . ) , Erich Auerbach, pp . 153 – 166
|
|