|
|
עמוד:12
מבוא [ 12 ] מנקודת מבט ייחודית משלו, תהליכים חברתיים ומגמות תרבותיות שעברו על הקהילה היהודית הגדולה בעולם — תהליכים משני מציאות וקובעי תודעה שהתחוללו בימי פרדתם של יהודי מזרח אירופה מהוויית החברה המסורתית והתפרדותם למקבץ ישויות שחתרו למצוא דרכי השתמרות בתוך עולמות משתנים . על הסיבות לכתיבת הזיכרונות עמד יצחק ספיבקוב בדברי הסבר קצרים שהקדים לחיבור : 'בביוגרפיה רואים אנו את התפתחותו, התקדמותו וצביונו האמיתי [ של הכותב, י"ב ] בכל הצדדים, המעניין אותנו, ובטרם שאנו מוצאים אותו בתוך יצירותיו, וביסוד שלהן' ( עמ' 66 ) . ציר כתיבת הקטעים האוטוביוגרפיים שבו בחר הוא, לפי עדות זו, הצגת סיפור חייו הייחודי והאישי של ספיבקוב האדם . הכותב הוא גיבור הזיכרונות, ומעשיו וחוויותיו עומדים במרכזם . לכאורה הלך ספיבקוב בדרכי כתיבת האוטוביוגרפיה שנהגו באירופה בהשפעת הנאורות והרומנטיקה — מה שחושף לעיני ההיסטוריונים וחוקרי הספרות עד כמה הפנים המחבר — כבר בימי נעוריו — את השפעות התרבות המערבית . לא בכדי ציין ספיבקוב בהקדמתו לזיכרונות שתי אוטוביוגרפיות מופתיות בספרות האירופית שעיקרן עיצוב דמותו של היחיד : 'האוטוביוגרפיות היותר שלמות ונאות הן של רוסו ושל גֵתה . כך אומרים הסופרים הנודעים ; ואני חושב שאצל כל אדם תרבותי בלי יוצא ישנם מומנטים דווקא חשובים, הראויים לגילוי ולפרסום' ( עמ' 65 - 66 ) , אך בהמשך הדברים כתב : 'כשכותבים ביוגרפיה חבים לתת בה לא רק את הצדדים הבהירים, הזכים, של האיש [ . . . ] אלא גם את הצדדים האפלוליים, השוללים שבו . האדם, גם בשעה שהיא מזיקה, חייב לומר את האמת' ( שם ) . בדומה למחברי האוטוביוגרפיות העבריות שקדמו לו, מרדכי אהרון גינצבורג ( 1795 - 1846 ) ומשה לֵיב לילינבלום ( 1843 - 1910 ) , בחר גם ספיבקוב לייחד חלק ניכר בזיכרונות לעיצוב אישיותו ולהתפתחות עולמו
|
|