מבוא

עמוד:13

מבוא | 13 את העולם, כדי שמחורבותיו תעלה אולי אנושות חדשה . לכך בדיוק רומזת הפִּסקה האחרונה של סיפורו של קפקא : כל האגדות והשירים שצמחו בעיר הזאת שופעים געגועים לאותו יום שמזכירים הנביאים, בו ירוצץ אגרוף-ענק את העיר בחמש מהלומות רצופות . משום כך יש בסמלה של העיר אגרוף . 4 * לסיפור זה של קפקא נענה, כמעין הד, סיפור של חורחה לואיס בּוֹרחֶס שגם בו הנושא המרכזי הוא הזמן, אלא שכאן הוא נתפס בצורה הפוכה לחלוטין : לא בהתארכותו עד אינסוף, אלא בדחיסותו הקיצונית ביותר . "הנס הנסתר" נדמה לעתים כמשיב ( כנראה בלי ידיעתו של המחבר ) לכמה מן ההרמוניות החבויות ב"סמל העיר" . ראשית משום שהעלילה שבורחס מגולל מתרחשת בפראג, עירו של קפקא, המזוהה בסוף סיפורו של בורחס, באופן אלגורי, עם בבל המקראית . שנית משום שיארוֹמיר חְלאדיק, גיבור סיפורו של בורחס, מוצג כסופר ( ״פרט לידידויות מעטות והרגלים רבים, העיסוק הבעייתי בספרות היה כל חייו״ ) וכיהודי . לגינוי של טירוף המלחמה בין בני האדם ב"סמל העיר" — טקסט שנכתב ב- 1917 , בעיצומה של מלחמת העולם — מקביל ב"נס הנסתר" ( שנכתב ב- 1943 ) , התיאור של הפלישה הגרמנית לפראג ב- 1939 , של מעצרו הכמעט מיידי של חלאדיק ושל עונש המוות שנגזר עליו ( בעיקר בשל חיבוריו על המיסטיקה היהודית : ״מחקר במקורותיה היהודיים העקיפים של יצירת יַקוֹבּבֶּמֶה״ ותרגום של "ספר יצירה" ) . העלילה מתמקדת בעשרת הימים שבמהלכם חלאדיק ממתין בבית הכלא להוצאתו להורג . אחת המחשבות שמייסרות אותו יותר מכול היא הצער שלא יספיק לסיים את היצירה שעליה הוא עובד, טרגדיה מחורזת בשלוש מערכות בשם "האויבים" : ״הוא סיים כבר את המערכה הראשונה ותמונה אחת מתוך השלישית ; צורתה המשקלית של היצירה הזאת איפשרה לו לבחון אותה ברציפות, תוך תיקון ההֶקְסַמֶטרים, בלי שיהיה כתב היד לפניו . הוא חשב שחסרות לו שתי מערכות, ושהוא עומד למות בקרוב מאוד״ . בלילה שלפני הוצאתו להורג, הוא פונה לאלוהים ומבקש ממנו שיעניק לו עוד שנת חיים אחת : ״כדי להביא לידי סיום את המחזה הזה, העשוי להצדיק אותי ולהצדיק אותך, אני זקוק לעוד שנה . הענק לי את 4 אגרוף יש גם בסמלה של פראג, העיר שבה קפקא נולד וחי .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא