פתח דבר

עמוד:13

פתח דבר | 13 | של החיץ בין קודש לחול ובין הטרנסצנדנטי ( תוכן ) לאסתטי ( צורה ) , וגם בין מציאות לאשליה . המעבר מן המרחב היהודי גרמני ( היינה, קפקא, שנברג, ואף אדורנו ) לתחומה של הספרות העברית החדשה מניח את המשכן של מסורות אירופיות ( בילדונג והומניזם, אידיאליזם, תפיסת הנשגב או אירוניה רומנטית ) במזרח התיכון . מה קורה למסורות האלה כאשר הן מתורגמות אל העברית ? באיזה אופן הן מוסיפות להדהד בספרות הצומחת בישראל ? הסבת תשומת הלב אל התנועה הווקאלית מזמנת אל הדיון סוגיות הנוגעות לתרגום תרבותי ומבטאות, בין השאר, תמורות תאורטיות במחקר הספרות — מקומית וגלובלית, השוואתית ועולמית . אמילי אפטר ( Apter ) , למשל, מסתייגת מפרקטיקות של תרגום המקנות עדיפות לדמיון ולזהות על פני שוני או הבדל . היא מציעה להכיר באופנים של תרגום המעידים על המתח בין המרחבים של הטקסט המתורגם והטקסט המתרגם . מול מגמות המקדשות את התרגום "השקוף" או כאלה המצהירות על חוסר הניתנות לתרגום, אפטר מציעה מרחב ביניים המערער על קריטריונים של קדימות וסמכות . 2 מדובר במלאכת תרגום שאיננה ליניארית, גם לא הומוגנית . היא משמרת הבדל הטמון בצליל ובמקצב שאיננו נטמע או מתבטל . התחקות אחר הזיקה בין הספרות היהודית הגרמנית לעברית החדשה מן הפרספקטיבה המוזיקלית עשויה לשפוך אור על ההבדלים הללו, דרך האזנה לרחשם במרחב האסתטי . לעומת הספרות הגרמנית, למשל, בחינה של ביטויים מוזיקליים בספרות העברית החדשה שמורה על פי רוב לז'אנר השירה ומתמקדת בחקר הפרוזודיה . 3 אומנם חלק מן המסורות הללו מוכרות כבר 2 ראו Emily Apter, Against World Literature : On the Politics of Untranslatability, London – New York : Verso, 2013, pp . 4 – 20 3 דיון נפרד שמור לשיר המולחן או ל"שיר הישראלי" . ראו, למשל, רות הכהן- פינצ'ובר, "'לשמוע אל הרינה או אל התפילה' : לידה הדדית של מלים ולחנים בהקשרי השיר העברי", מחקרי ירושלים בספרות עברית, כ ( 2006 ) , עמ' 13 –

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא