|
|
עמוד:10
לקרוא את הקולות — פואטיקה מוזיקלית בין גרמנית לעברית | 10 | ההבטחה לעם אף שלשונו כבדה . המנעד של הנביא נמתח בין עבר לעתיד ובין מסורת לאוונגרד . תאודור אדורנו ( Adorno ) , פילוסוף ומוזיקולוג גרמני ממוצא יהודי, בוחן את קו התפר הזה כאשר הוא דן ברפרטואר המוזיקלי המהדהד את רוח התקופה של מפנה המאה העשרים . בדומה לו, ארנולד שנברג ( Schönberg ) , מלחין אוסטרי ממוצא יהודי, מתחקה אחר תנועת הנביא במסגרת אוונגרד מוזיקלי המהדהד תכנים תאולוגיים של מסורת יהודית ונוצרית . כמוהם גם נתן שחם, סופר ישראלי, מאזין לרבדים של מסורות אסתטיות, קלסיות ומודרניות, ובכללן אומנות הרומן הגרמני, ומתרגם אותן למרחב המתפתח של הספרות העברית החדשה . הנווד והנביא מתגלגלים אף אל האומן, החוצה בעשייתו האסתטית את הגבול בין פנטזיה לממשות . ז'וליה קריסטבה ( Kristeva ) , בלשנית ופסיכואנליטיקאית, התעכבה על הגבול הזה בניסיון להגדיר מחדש את המנעד שבין הנפש ללשון ובין הפואטי לפוליטי . האזנה למנעד זה בפרוזה של יהודית הנדל ועמליה כהנא-כרמון, מן הסופרות הבכירות של הספרות העברית החדשה, מגלה קרבה מתוך ריחוק . הן שבות אל החומה כדי לעבור דרכה, מזמינות את קוראיהן לחצות את הגבול בין המזרח התיכון לאירופה, ובין מסורות תאולוגיות ואסתטיות, דרך מילים זרות בעברית, מקצבים סוררים ושיבוש של מוסכמות מגדריות . הפרק הראשון של הספר יוקדש לתנועת הנווד המסמנת גבולות של מולדת וגלות, ובה בעת מערערת עליהם . נבחן בו את תפיסתו של פרידריך ניטשה על מוצאה של הטרגדיה מרוחה של המוזיקה . מקצב הדיתירמבוס הטבוע בצלילי החליל של פולחן דיוניסי קדום נקשר בתופעת ההיקסמות ( Bezauberung ) שיסודה בפיצול ( פני יאנוס ) — כישוף ופיכחון, מיסוך וגילוי . מקצב זה מתגלגל אל וגנר, יוצר הדרמה המוזיקלית ( Musikdrama ) המולידה את יצירת האומנות של העתיד כהמשך למסורת הטרגדיה הקלסית . בהגותו האסתטית ובאופרות שהלחין נתן וגנר ביטוי לשיח הלאומני של תקופתו וניסח, לפחות מנקודת המבט של ניטשה, את תפיסת הגאולה הנוצרית . באחדות מן האופרות מופיעות דמויות מיצירתו של היינריך היינה, בן למשפחה
|
|