פתח דבר

עמוד:8

לקרוא את הקולות — פואטיקה מוזיקלית בין גרמנית לעברית | 8 | האיש מצווה להביא את סוסו, אולם ההוראה איננה נענית, והוא נאלץ לדאוג לכך בעצמו . על שום מה לא נענה ? אין אנו יודעים בוודאות . נאמר, עם זאת, כי "המשרת לא הבין אותי" ( Der Diener verstand mich nicht ) . המשרת גם אינו יודע מה פשר התקיעה בחצוצרה, שאת קולה כלל "לא שמע" ( Er wusste nichts und hatte nichts gehört ) . ומה על המספר ? הוא מצידו איננו יודע את יעדו . תכליתו היא התנועה : "הלאה מזה" ( Weg von hier ) . על שאלת המשרת הוא משיב בחזרה על הנאמר : "הלא אמרתי לך" . מה טמון בחזרה זו ובאותה תכלית מוזרה, הפונה נגד עצמה, בהיותה תנועה נטולת יעד מוגדר ? לפני שניתן דעתנו על היעד, נשהה עוד רגע עם התנועה . לכאורה לפנינו שיח חירשים, אך עיון נוסף מגלה כי החירשות מוזיקלית להפליא . החזרה על הדברים שנאמרו לא מכבר איננה מוסיפה למשרת, או לקורא, מידע חדש . את הערך המוסף יש לחפש אפוא בצליל . קול החצוצרה מתגלגל אל הטקסט הספרותי של קפקא . לאור זאת, "הלאה מזה" — היא תכליתו-תשוקתו של האיש — איננו רק נושא, אלא אף ריתמוס הקורא תיגר על מקום ועל זמן ועל המבדה הסיפורי בכלל . מקצבי התקיעה מניעים ומרטיטים את הטקסט הספרותי, בדומה ל- perpetuum mobile מוזיקלי, ואין לדעת אם פניו של האיש אל חוף מבטחים או הלאה ממנו . נדמה כי "היציאה" של קפקא מיטיב להמחיש את התנועה הווקאלית . הוא נושא את הקוראים אף מעבר ליצירתו של קפקא, שאינה משמשת לה מוצא, ואין היא יעדה . הנשיפה המגולמת בתקיעת החצוצרה איננה חדלה, מסרבת למנוחה . קולה מפלח את הספרות היהודית הגרמנית המודרנית ומגיע אף אל הספרות העברית החדשה . בהתנכרות להסמלה או להגדרה, ובקריאת תיגר על טיפולוגיות תמטיות ותבניות בינאריות, היא מגלמת הבדל המהדהד שפות ותרבויות, טריטוריות ומסורות, שאינן מתכנסות לשלמות סינתטית — לא של מקור ולא של תרגום, לא של מוצא ולא של תכלית, גם לא של מרכז או שוליים, הגמוניה אידאולוגית או פוליטיקת זהויות . במהלכה מתמסרת הספרות לשטף הריתמי של הצלילים, כשם שהמוזיקה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא