מבוא: קהילות אחרות

עמוד:14

מבוא : קהילות אחרות 41׀ קיבוצית ובתפיסות של קהילה, והוא נכון גם באשר לתאוריות ׀ שאפשר לראות בהן קרובות ברוחן לגישות המורכבות כלפי קהילות הנחשפות בספר הזה . בעשורים האחרונים של המאה העשרים עלה החיפוש של צורות קהילה לא-שגרתיות בהקשרים תאורטיים מגוונים ( Herbrechter and Higgins 2006 ) . בהם אפשר לציין גם תאוריות פוסט- סטרוקטורליסטיות שהציבו שאלות בנוגע לדחפים הקהילתיים המסורתיים . אומנם התאוריות האלה ביקורתיות גם כלפי האינדיווידואליזם של המודרניות הנאורה, אך בו בזמן יש בהן ניסיון להציל את רעיון הקהילה מן האסוציאציות הטוטליטריות המתלוות אליו . די בציטוט כותרות אחדות בלבד להעיד על אופיין של התאוריות האלה : "הקהילה שאין-מודים-בה" ( 1983 Blanchot ) , "הקהילה הלא-יצרנית" ( 1986 Nancy ) , "קהילתם של מי שאין להם דבר מן המשותף" ( 1994 Lingis ) , "הקהילה העתידה לבוא" ( Agamben 1993 ) . ככלל, היצירות האלה וגם אחרות מציעות תצורות שיתופיות שהתלות ההדדית בהן לא תבטל ייחוד אינדיווידואלי, אלא אדרבה — היא תאפשר אותו וכך תיצור קהילות שאינן כפופות להגדרה חיצונית קיימת מראש . התאוריות האלה, העולות בקנה אחד עם מוקד הספר הזה, דוחות כל ברית או היתוך המיוסדים על קו משותף אחיד, ממוסד ומדיר, על מטרה המוגדרת בחדות ועל המשֹגה עצמית ברורה . עם זה, שלא כמו הקהילות הנדונות כאן, הגישות האלה עוסקות לעיתים קרובות באידיאל של זיקות ארעיות המשוללות לא רק "מרחב, זמן או זהות משותפים" ( 2006 Korhonen ) , אלא גם כל עקבות ששורשיהן בעבר משותף, בחינוך, מסורת, שפה, דת או היסטוריה משותפים . אידיאל זה של קהילה המוותרת לחלוטין על קשרים אינהרנטיים מתנכר או מתכחש לדילמות, לקרעים, לייסורים ולאמביוולנטיות המתגלים בסוף קטע היומן של קפקא ובטקסטים אחרים הנדונים בספר הזה . הקהילות האחרות שהכותרת מורה עליהן נחשפות בכמה רמות, והן אחרות במגוון דרכים . הן עשויות להימצא בשפה, בעמדה הנרטיבית, בפנייה הפואטית או בעולם הדמיוני של הטקסטים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא