|
|
עמוד:12
מבוא : קהילות אחרות 21׀ 2 קונפליקט דומה מתגלה אצל כותבים יהודים-גרמנים ׀ 337 1958, ) . רבים מן המאה שעברה . כמו אצל קפקא, גם אצלם אפשר לזהות ביסוד היצירה יחס הפכפך ולא פעם מיוסר כלפי היהדות והיהודים, יחס ההופך מקור השראה . ההקשר החברתי, התרבותי וההיסטורי שהאמביוולנטיות הזאת נתונה בו, המניעים הביוגרפיים, הפוליטיים והפסיכולוגיים שלה וכן תצורותיה הספרותיות — מפתוס טרגי ועד התרסה סרקסטית או גרוטסקית — כל אלה רבים ומגוונים, והם מצמיחים ביטויים רבים של חזון יצירתי המוסיפים בתורם על העושר של הספרות הזאת ועל הרלוונטיות המתמשכת שלה . המסות המקובצות בספר הזה מתמקדות ביצירות של מחברים בני המאה העשרים הכותבים בגרמנית, מחברים אשר מבחירה או בצו הגורל ניצבים "בשוליים או מחוץ" ( דלז וגואטרי 2005 , 48 ) לקהילה היהודית שלהם . אין מטרת הספר לספק סקירה של ספרות יהודית- גרמנית מודרנית, אלא מטרתו לבחון דוגמות מובהקות שבהן העמדה השולית של הכותבים האלה מחוללת גישות ספרותיות לא-שגרתיות כלפי קהילות, כלפי העצמי וכלפי היחס בין אלה . יתרה מזו, המסות מבליטות את האמצעים הספרותיים שהכותבים האלה מעבירים בהם הן את כוח המשיכה של קבוצות וקולקטיבים — ביטחון, הגנה, סולידריות, תחושת משמעות וכיוון — הן את הסכנות הכרוכות בהם . הסכנות האלה כוללות בראש ובראשונה האחדה והגבלה של עצמיות חברי הקבוצה, של אופקיהם התרבותיים או הפוליטיים, והדרה מבטלת של "אחרים", של מי שאינם שייכים . הספר בוחן גם את ניסיונם של הכותבים להתוות ולאשש אופנים חלופיים של "יחד" ולהציע דוגמות ליחסים, לבריתות ולחוויות משותפות המבטלים ומנטרלים את הסכנות . היצירות האלה אינן מציעות אידאות של קהילות שאפשר להשתמש בהן במישרין לצרכים פוליטיים או אידאולוגיים, ולא עוד אלא שהן מתארות קהילות יוצאות דופן או מנסחות את התנאים להיווצרות בריתות מן הסוג הזה, לעיתים בתוך כדי ציון מפורש של המאפיינים הקונקרטיים 2 [ התרגום שונה במקצת . ]
|
|