|
|
עמוד:14
מבוא [ 14 ] ליטא התאפיינו המאה הי״ח והמאה הי״ט בגידול דמוגרפי עצום . משמעות הנתון הזה היא שהקהילה היהודית בפולין הייתה גדולה במידה ניכרת מכל שאר הקהילות היהודיות הגדולות באירופה – גדולה פי עשרה ממספר היהודים בכל אדמות האימפריה הגרמנית העתידית ( 1871 - 1918 ) . עובדה לא פחות חשובה היא שכתשעים אחוזים מכלל האוכלוסייה הפולנית הייתה אוכלוסייה כפרית בעוד רובם של היהודים היו עירונים . למעשה היו היהודים כמחצית מכלל האוכלוסייה העירונית של פולין-ליטא . חוץ מבערים אחדות, היו בתי המגורים של היהודים והנוצרים מעורבים אלה באלה . עם זאת, היהודים גרו בדרך כלל בשכונה אחת, אשר הייתה, במרבית הערים, קרובה לרחוב השוק ( rynek ) שבמרכז העיר . האוכלוסייה היהודית התרכזה במחצית המזרחית של המדינה . הקהילות הגדולות ביותר – ברודי ( 8,600 נפש ) ולבוב ( 7,400 נפש ) – היו במדינת רוסיה האדומה . באזורים אלה בלטו היהודים הן במסחר הפנימי הן במסחר היבשתי הבין-לאומי, שבו הגיע שיעור הסוחרים היהודים בסוף המאה הי״ח לממדים גדולים . משלח יד נוסף שבו היה ליהודים חלק של ממש – למעשה הם כמעט שלטו בו – היה ייצור יין השרף, הפצתו ומכירתו . חרף הגידול בביקוש לתבואה במדינה ומחוצה לה, הייתה תעשיית יין השרף מתבואה ( שיפון ) – שהכניסה רווחים גבוהים יותר מאשר מכירתה של התבואה במצבה הגולמי – מקור משיכה עצום למגנאטים בעלי אחוזות גדולות באזורים הדרומיים והמזרחיים של פולין-ליטא . כיוון שמנהלי התעשייה הזו היו ברובם המכריע יהודים, מילאו היהודים, בפועל, תפקיד חשוב בכלכלה הפולנית בכללותה . עם הגידול במספר היהודים בא גם הגיוון בתחומי תעסוקתם . מספר משלחי היד שבהם עסקו בעלי המלאכה בכלל האוכלוסייה התרחב מאוד, ועימו גדל גם שיעורם של בעלי המלאכה מכלל האוכלוסייה היהודית . שיעור גבוה מקרב
|
|