מבוא

עמוד:13

מבוא [ 13 ] עם זאת, אין לתלות את ירידתה של פולין בהתערבות מבחוץ בלבד . עם הסיבות שתרמו לירידתה ראוי לציין גם את הפילוג בין קבוצות שונות, שמרניות וליברליות, בתוך פולין עצמה . כך, למשל, פרץ בשנת 1768 מרד ( קונפדרציה ) מצד קבוצות שמרניות של האצולה נגד המלך ופטרוניו הרוסים . המרד החל בעיר בר ( Bar ) ובמהלכו נכנסו חיילים רוסים לפולין והחזיקו בשטחים גדולים מחלקיה המזרחיים . באותה השנה עצמה החל גם מרד של איכרים והיידמאקים ( קוזקים ) באוקראינה במחאה על הגבלות שהוטלו על הכנסייה האורתודוקסית . במהלך המרד טבחו המורדים באצילים פולנים וביהודים באומן – טבח שהיהודים כינו גזֵרות גונטה, על שמו של אחד ממנהיגיו . כבר בתקופה זו ראו המדינות השכנות בשטחי פולין אמצעי לגישור על מחלוקות ביניהן . וכך, בשנת 1772 סיפחה לעצמה כל אחת מהאימפריות – האוסטרית, הפרוסית והרוסית – שטחים מפולין, במה שנקרא לימים בשם ׳החלוקה הראשונה של פולין׳ . החלוקות הבאות, בשנת 1793 ובשנת ,1795 הביאו, כאמור לעיל, להיעלמותה של פולין ממפת אירופה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה . ערב החלוקה הראשונה מנתה אוכלוסיית פולין בין 12 ל- 14 מיליון איש ; ארבעים עד שישים אחוזים מהם היו פולנים מבחינה אתנית . בין היתר כללה אוכלוסיית המדינה אוקראינים, ליטאים, ביילורוסים וגרמנים, נוסף על סקוטים, ארמנים, איטלקים, בני הרומה, טטרים ויהודים . על פי ההערכות, שיעור היהודים מכלל האוכלוסייה נע בין חמישה 5 מבחינת יהודי פולין-לשבעה אחוזים, דהיינו כ- 750,000 איש . 5 רפאל מאהלער [ מהלר ] , יידן אין אמאליקן פוילן אין ליכט פון ציפערן, ורשה 1958 ; Shaul Stampfer, ‘The 1764 Census of Polish Jewry’, Bar - Ilan Annual, 24 - 25 ( 1989 ) , pp . 41 - 60

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא