|
|
עמוד:13
13 "ההגיונות" במבחן הזמן — הקדמת העורך למהדורת 2026 אך, כאמור, מבנה בית הספר מטמיע אותו בדפוסי פעולתו ומנטרל את השפעתו . לפי הגיון ההוראה השלישי, מטרת ההוראה היא לתמוך בהתפתחותו של כל תלמיד בהתאם לצרכיו הייחודיים . "להתפתח פירושו להתקדם בדרך המוליכה אל מימוש החד-פעמיות והסגוליות של כל יחיד" . היגיון זה אינו מודרך על ידי דימוי אחיד ( מוניסטי ) של בוגר רצוי — בוגר שרכש התנהגויות חברתיות אחידות או הפנים ערכים תרבותיים אחידים — אלא דימוי מגוון ( פלורליסטי ) של בוגרים המממשים את עצמם כל אחד בדרכו שלו . בעוד ההיגיון הראשון שולט במבנה בית הספר וההיגיון השני מתאמץ להיכנס אליו, ההיגיון השלישי זקוק למבנה בית ספרי אחר . אבל אין להאשים רק את מבנה בית הספר בחסימה או בנטרול הגיונות ההוראה והתאוריות התומכות בהם ; ההגיונות והתאוריות התומכות בהם הסתגלו למבנה זה וּויתרו על הניסיון לשנותו : "אין זה רק מבנהו הנוקשה של בית הספר שהקפיא את ההוראה לדורות, גם תאוריות ההוראה, שלא הצליחו להשתחרר משעבודן למבנה המצוי של בית הספר, תמכו בקיפאונו . מרבית תורות ההוראה מקבלות את בית הספר המצוי כנתון, שאפשר אומנם לשנות בו נוהג מסוים או להנהיג בו נוהג חדש, אך לא ניתן לשנותו מן היסוד" . הוראה דיאלקטית הפרק השני, "מהות ההוראה", אינו ממשיך ברצף את הפרק הראשון . שני הפרקים עומדים בפני עצמם ומבקשים להסביר עניינים שונים, שיש קשר ביניהם . עניינו של פרק זה הוא המצאת תאוריה של הוראה — תאוריה שתלכוד את מהותה לצורך ייעולה והפיכתה למקצועית . התביעה לחינוך ממוסד גם לבני המעמדות הנמוכים, המאפיינת את ראשיתו של העידן המודרני, הניעה את הניסיונות להגדיר את מהות ההוראה לצורך ייעולה — צורך הנובע מהחלתה על ילדים משכבות חברתיות נמוכות שאינם נענים לה בקלות . מהות ההוראה הועמדה בשלב הראשון של חקירתה על שיטה . חסידי ההוראה כשיטה הניחו שבהוראה יש חוקיות כלשהי שאפשר לפעול על פיה ובכך לייעל אותה ולגרום ללמידה יעילה . אך כאשר התברר שמורים שונים המיישמים את אותה שיטה מחוללים למידות
|
|