|
|
עמוד:7
איו מווברתעיוו זו באה למצוה את הבעיות שהיא דנה בהן, אלא לסייע בהעלאתו לדיון . כמובן . כמו כל מבחר של מאמרים, אין זה אלא מבחר חלקי מאד, שהרי איו אפשרות להקיף בחוברת צנועה אחת את כל הספרות הענפה הקיימת כבר בתחום זה . אולם הואיל ורובה קיימת בלועזית בלבד, מצאנו לנחוץ להביא מבחר זה לידיעת הקורא העברי; ואנו מקווים שיהיה בידי מבחר זה כדי "לעורר את התיאבון" לקריאה נוספת . כן יש להדגיש, שהפעם התרכזנו בחשיבה ובנסיונות בנושאים אלה בארצות אחרות בעולם ואילו את הנעשה בשאלות השיתוף בארצנו השארנו לדיון נפרד . החומר המוגש כאן מורכב משלושה חלקים עיקריים : tl מ 7ךע כללי על שיתוף בהכרעות, יעדיו, שיטותיו השונות ובעיותיו בעיקרו של דבר, עלפי ספר בנושא זה שהוצא לאור עלידי ארגון העבודה הבינלאומי . מן הדין להפנות את תשומתלבו של הקורא לעובדה, כי מדובר בארגון הקשור לאו"ם ולפיכך עליו להתייחס לנושאים אלה באופן "נייטראלי" מבחינה אידיאולוגית ומבחינת היחס למערב, למזרח ול"עולם השלישי" . על הקורא, איפוא, לשפוט את הדברים בהתחשב באילוץ זה . 2 ( מידע ) וחלקית, גם דעה ( על צורות שונות של שיתוף עובדים בארצות שונות . בחרנו הפעם להתרכז כשלש דוגמאות בולטות, שיש גם הבדלים ניכרים ביניהם : הנסיון הוותיק ביותר של ניהול עצמי ) שאמנם ניתן כאן בקווים כלליים ביותר בלבד ( יוגוסלוויה; התנועה הקואופרטיבית, המצליחה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה קואופרטיבית, במונדרגון, בחבל הבםקים שבספרד; והשיטה היפנית של יחסי עבודה, הקיימת בתוך מסגרת של משק קפיטליסטי ובכלזאת שונה מהקפיטליזם המערבי . 3 ( ולבסוף, נסיונות מודרניים בסוציוטכניקה ובשינוי מבנה הניהול וארגון העבודה, שאינם מוגבלים רק למסגרות שיתופיות, אך הם תואמים את מגמות השיתוף והם גם משמעותיים ביותר דווקא למסגרות כאלה . בחלק זה כלולים מאמרו של הסוציולוג התעשייתי הנורווגי, פרופסור תורםרד ומאמר של החוקר הישראלי, ד"ר אמנון כספי, על "חוגי איכות", שכבר ניסו בארץ, אך עדייו מוקדם להסיק מסקנות לגבי הצלחתם . מן הראוי להעיר כאן, שאם בנושאים הכלליים של השיתוף, הקיבוץ הוא בוודאי הנסיון מרחיקהלכת ביותר, הרי בשאלות ארגון העבודה יש גם לקיבוץ ובמיוחד לתעשיה הקיבוצית ולמפעלים האזוריים הרבה מה ללמוד . בעוד שהקיבוץ הוכיח מקוריות רבה במבנה החקלאות שלו ובדרך כלל יישם בה את עקרונותיו השיתופיים והשוויוניים לא כן בתעשיה . לרוב כאן הוא דווקא סיגל לעצמו את הדפוסים המקובלים בתעשיה הפרטית והציבורית, ההיררכית והבלתישתפנית אולי משום
|
|