|
|
עמוד:14
ואילו תורת הקיבוץ שלנו אומרת : הגשם ! חיה בקיבוץ ! תורת הקיבוץ הריהי הכרת דבר עובדתי קיים, הניתן ללימוד ומדע, ככל דבר קיים בעולם . הקיבוץ הוא תופעה חברתית, סוציולוגית, הניתנת להבנה ולגישה מדעית, ככל תופעה סוציולוגית בעולם . הקיבוץ הוא תופעה שאפשר להכירה וצריך להכירה בהתהוותה : לא הופעה שרירותית, אלא הופעה מתהווה ומשתנה בתוך העולם הקיים הפיסי והרוחני . בכל ידע, כאשר אנו מבקשים להכיר משהו פירושו לדעת את היח סים של האובייקט עם העולם, עם החוץ . אנו לומדים, איפוא, את הצורה והת כונות של האובייקט ואת יחסיו . בצורתו, בארגונו, בתכונותיו בדרך זו יש להכיר גם את הקיבוץ, המיוחדות וביחסיו לכל הופעותהחיים, עמהן הוא נמצא במיפגש . אין בנמצא דבר שיש לו מהות מחוץ ליחסים שלו . האינדיבידואליות היא חלק מן הקיום ומן המטריה, שיש לה יחסים מסויימים לכל דבר . מחוץ הקיום . אין מהות . יש רק המטריה לסגולותיהם של היחסים הללו מהות, פירושה היחסים של הדבר שאנו מכירים עם כל העולם כשהם קיימים יהד . מהו הקיבוץ כלפי חבריו, כלפי העם וכלפי הארץ, כלפי הסוציאליזם וכלפי הגורמים שמכוחם הוא קם ? כל השאלות הללו מחייבות תשובה לא מטפיזית, אלא הסברה מטריאליסטית, ריאליסטית ) כי המונח "מטריה" יש לו משמעויות שונות . יש מי שמגדיר את המטריה ככל מה שקיים מחוץ לאי דיאה, שהאידיאה רק משקפת אותו ( . יש, איפוא, ללמוד את הקיבוץ בהופעה ממשית, לא רק כאידיאה אלא כישות ריאלית, היסטורית . אמרנו כי הקיבוץ הוא ישות ומציאות, וכיוון שכך, נשתדל תחילה להג דיר אותו . רק לאחר מכן ניתן לחקור את מקורותיו וסיבותיו, לגלות את 4ו
|

|